Psalms 49
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1A psalm for Asaph. The God of gods, the Lord hath spoken: and he hath called the earth. From the rising of the sun, to the going down thereof:
1למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃
2Out of Sion the loveliness of his beauty.
2גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃
3God shall come manifestly: our God shall come, and shall not keep silence. A fire shall burn before him: and a mighty tempest shall be round about him.
3פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃
4He shall call heaven from above, and the earth, to judge his people.
4אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃
5Gather ye together his saints to him: who set his covenant before sacrifices.
5למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃
6And the heavens shall declare his justice: for God is judge.
6הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃
7Hear, O my people, and I will speak: O Israel, and I will testify to thee: I am God, thy God.
7אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃
8I will not reprove thee for thy sacrifices: and thy burnt offerings are always in my sight.
8ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃
9I will not take calves out of thy house: nor he goats out of thy flocks.
9ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃
10For all the beasts of the woods are mine: the cattle on the hills, and the oxen.
10כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃
11I know all the fowls of the air: and with me is the beauty of the field.
11קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃
12If I should be hungry, I would not tell thee: for the world is mine, and the fulness thereof.
12ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
13Shall I eat the flesh of bullocks? or shall I drink the blood of goats?
13זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃
14Offer to God the sacrifice of praise: and pay thy vows to the most High.
14כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃
15And call upon me in the day of trouble: I will deliver thee, and thou shalt glorify me.
15אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃
16But to the sinner God hath said: Why dost thou declare my justices, and take my covenant in thy mouth?
16אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃
17Seeing thou hast hated discipline: and hast cast my words behind thee.
17כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃
18If thou didst see a thief thou didst run with him: and with adulterers thou hast been a partaker.
18כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃
19Thy mouth hath abounded with evil, and thy tongue framed deceits.
19תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃
20Sitting thou didst speak against thy brother, and didst lay a scandal against thy mother’s son:
20אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃
21These things hast thou done, and I was silent. Thou thoughtest unjustly that I should be like to thee: but I will reprove thee, and set before thy face.
no verse 21 in this text
22Understand these things, you that forget God; lest he snatch you away, and there be none to deliver you.
no verse 22 in this text
23The sacrifice of praise shall glorify me: and there is the way by which I will shew him the salvation of God.
no verse 23 in this text
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.