Romans 1
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Paul, a servant of Jesus Christ, called to be an apostle, separated unto the gospel of God,
1פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃
2Which he had promised before, by his prophets, in the holy scriptures,
2אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃
3Concerning his Son, who was made to him of the seed of David, according to the flesh,
3על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃
4Who was predestinated the Son of God in power, according to the spirit of sanctification, by the resurrection of our Lord Jesus Christ from the dead;
4אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃
5By whom we have received grace and apostleship for obedience to the faith, in all nations, for his name;
5אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃
6Among whom are you also the called of Jesus Christ:
6אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃
7To all that are at Rome, the beloved of God, called to be saints. Grace to you, and peace from God our Father, and from the Lord Jesus Christ.
7לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃
8First I give thanks to my God, through Jesus Christ, for you all, because your faith is spoken of in the whole world.
8בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃
9For God is my witness, whom I serve in my spirit in the gospel of his Son, that without ceasing I make a commemoration of you;
9כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃
10Always in my prayers making request, if by any means now at length I may have a prosperous journey, by the will of God, to come unto you.
10בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃
11For I long to see you, that I may impart unto you some spiritual grace, to strengthen you:
11כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃
12That is to say, that I may be comforted together in you, by that which is common to us both, your faith and mine.
12והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃
13And I would not have you ignorant, brethren, that I have often purposed to come unto you, (and have been hindered hitherto,) that I might have some fruit among you also, even as among other Gentiles.
13ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃
14To the Greeks and to the barbarians, to the wise and to the unwise, I am a debtor;
14מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃
15So (as much as is in me) I am ready to preach the gospel to you also that are at Rome.
15לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃
16For I am not ashamed of the gospel. For it is the power of God unto salvation to every one that believeth, to the Jew first, and to the Greek.
16כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃
17For the justice of God is revealed therein, from faith unto faith, as it is written: The just man liveth by faith.
17כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃
18For the wrath of God is revealed from heaven against all ungodliness and injustice of those men that detain the truth of God in injustice:
18כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃
19Because that which is known of God is manifest in them. For God hath manifested it unto them.
19יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃
20For the invisible things of him, from the creation of the world, are clearly seen, being understood by the things that are made; his eternal power also, and divinity: so that they are inexcusable.
20כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃
21Because that, when they knew God, they have not glorified him as God, or given thanks; but became vain in their thoughts, and their foolish heart was darkened.
21יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃
22For professing themselves to be wise, they became fools.
22ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃
23And they changed the glory of the incorruptible God into the likeness of the image of a corruptible man, and of birds, and of fourfooted beasts, and of creeping things.
23וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃
24Wherefore God gave them up to the desires of their heart, unto uncleanness, to dishonour their own bodies among themselves.
24על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃
25Who changed the truth of God into a lie; and worshipped and served the creature rather than the Creator, who is blessed for ever. Amen.
25אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃
26For this cause God delivered them up to shameful affections. For their women have changed the natural use into that use which is against nature.
26בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃
27And, in like manner, the men also, leaving the natural use of the women, have burned in their lusts one towards another, men with men working that which is filthy, and receiving in themselves the recompense which was due to their error.
27וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃
28And as they liked not to have God in their knowledge, God delivered them up to a reprobate sense, to do those things which are not convenient;
28וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃
29Being filled with all iniquity, malice, fornication, avarice, wickedness, full of envy, murder, contention, deceit, malignity, whisperers,
29וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃
30Detractors, hateful to God, contumelious, proud, haughty, inventors of evil things, disobedient to parents,
30הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃
31Foolish, dissolute, without affection, without fidelity, without mercy.
31נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃
32Who, having known the justice of God, did not understand that they who do such things, are worthy of death; and not only they that do them, but they also that consent to them that do them.
32יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.