Romans 10
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Brethren, the will of my heart, indeed, and my prayer to God, is for them unto salvation.
1אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃
2For I bear them witness, that they have a zeal of God, but not according to knowledge.
2כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃
3For they, not knowing the justice of God, and seeking to establish their own, have not submitted themselves to the justice of God.
3כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃
4For the end of the law is Christ, unto justice to every one that believeth.
4כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃
5For Moses wrote, that the justice which is of the law, the man that shall do it, shall live by it.
5כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃
6But the justice which is of faith, speaketh thus: Say not in thy heart, Who shall ascend into heaven? that is, to bring Christ down;
6והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃
7Or who shall descend into the deep? that is, to bring up Christ again from the dead.
7או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃
8But what saith the scripture? The word is nigh thee, even in thy mouth, and in thy heart. This is the word of faith, which we preach.
8אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃
9For if thou confess with thy mouth the Lord Jesus, and believe in thy heart that God hath raised him up from the dead, thou shalt be saved.
9כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃
10For, with the heart, we believe unto justice; but, with the mouth, confession is made unto salvation.
10כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃
11For the scripture saith: Whosoever believeth in him, shall not be confounded.
11כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃
12For there is no distinction of the Jew and the Greek: for the same is Lord over all, rich unto all that call upon him.
12ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃
13For whosoever shall call upon the name of the Lord, shall be saved.
13כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
14How then shall they call on him, in whom they have not believed? Or how shall they believe him, of whom they have not heard? And how shall they hear, without a preacher?
14ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃
15And how shall they preach unless they be sent, as it is written: How beautiful are the feet of them that preach the gospel of peace, of them that bring glad tidings of good things!
15ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃
16But all do not obey the gospel. For Isaias saith: Lord, who hath believed our report?
16אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃
17Faith then cometh by hearing; and hearing by the word of Christ.
17לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃
18But I say: Have they not heard? Yes, verily, their sound hath gone forth into all the earth, and their words unto the ends of the whole world.
18ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃
19But I say: Hath not Israel known? First, Moses saith: I will provoke you to jealousy by that which is not a nation; by a foolish nation I will anger you.
19ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃
20But Isaias is bold, and saith: I was found by them that did not seek me: I appeared openly to them that asked not after me.
20וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃
21But to Israel he saith: All the day long have I spread my hands to a people that believeth not, and contradicteth me.
21ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.