Romans 11
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1I say then: Hath God cast away his people? God forbid. For I also am an Israelite of the seed of Abraham, of the tribe of Benjamin.
1ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃
2God hath not cast away his people, which he foreknew. Know you not what the scripture saith of Elias; how he calleth on God against Israel?
2לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃
3Lord, they have slain thy prophets, they have dug down thy altars; and I am left alone, and they seek my life.
3יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃
4But what saith the divine answer to him? I have left me seven thousand men, that have not bowed their knees to Baal.
4אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃
5Even so then at this present time also, there is a remnant saved according to the election of grace.
5וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃
6And if by grace, it is not now by works: otherwise grace is no more grace.
6ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃
7What then? That which Israel sought, he hath not obtained: but the election hath obtained it; and the rest have been blinded.
7ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃
8As it is written: God hath given them the spirit of insensibility; eyes that they should not see; and ears that they should not hear, until this present day.
8ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃
9And David saith: Let their table be made a snare, and a trap, and a stumbling block, and a recompense unto them.
9ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃
10Let their eyes be darkened, that they may not see: and bow down their back always.
10תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃
11I say then, have they so stumbled, that they should fall? God forbid. But by their offence, salvation is come to the Gentiles, that they may be emulous of them.
11ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃
12Now if the offence of them be the riches of the world, and the diminution of them, the riches of the Gentiles; how much more the fulness of them?
12ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃
13For I say to you, Gentiles: as long indeed as I am the apostle of the Gentiles, I will honour my ministry,
13כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃
14If, by any means, I may provoke to emulation them who are my flesh, and may save some of them.
14לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃
15For if the loss of them be the reconciliation of the world, what shall the receiving of them be, but life from the dead?
15כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃
16For if the firstfruit be holy, so is the lump also: and if the root be holy, so are the branches.
16ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃
17And if some of the branches be broken, and thou, being a wild olive, art ingrafted in them, and art made partaker of the root, and of the fatness of the olive tree,
17וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃
18Boast not against the branches. But if thou boast, thou bearest not the root, but the root thee.
18אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃
19Thou wilt say then: The branches were broken off, that I might be grafted in.
19וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃
20Well: because of unbelief they were broken off. But thou standest by faith: be not highminded, but fear.
20כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃
21For if God hath not spared the natural branches, fear lest perhaps he also spare not thee.
21כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃
22See then the goodness and the severity of God: towards them indeed that are fallen, the severity; but towards thee, the goodness of God, if thou abide in goodness, otherwise thou also shalt be cut off.
22לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃
23And they also, if they abide not still in unbelief, shall be grafted in: for God is able to graft them in again.
23וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃
24For if thou wert cut out of the wild olive tree, which is natural to thee; and, contrary to nature, were grafted into the good olive tree; how much more shall they that are the natural branches, be grafted into their own olive tree?
24כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃
25For I would not have you ignorant, brethren, of this mystery, (lest you should be wise in your own conceits), that blindness in part has happened in Israel, until the fulness of the Gentiles should come in.
25כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃
26And so all Israel should be saved, as it is written: There shall come out of Sion, he that shall deliver, and shall turn away ungodliness from Jacob.
26ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃
27And this is to them my covenant: when I shall take away their sins.
27ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃
28As concerning the gospel, indeed, they are enemies for your sake: but as touching the election, they are most dear for the sake of the fathers.
28הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃
29For the gifts and the calling of God are without repentance.
29כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃
30For as you also in times past did not believe God, but now have obtained mercy, through their unbelief;
30כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃
31So these also now have not believed, for your mercy, that they also may obtain mercy.
31כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃
32For God hath concluded all in unbelief, that he may have mercy on all.
32כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃
33O the depth of the riches of the wisdom and of the knowledge of God! How incomprehensible are his judgments, and how unsearchable his ways!
33מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃
34For who hath known the mind of the Lord? Or who hath been his counsellor?
34כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃
35Or who hath first given to him, and recompense shall be made him?
35או מי הקדימו וישלם לו׃
36For of him, and by him, and in him, are all things: to him be glory for ever. Amen.
36הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.