Romans 14
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Now him that is weak in faith, take unto you: not in disputes about thoughts.
1ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃
2For one believeth that he may eat all things: but he that is weak, let him eat herbs.
2יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃
3Let not him that eateth, despise him that eateth not: and he that eateth not, let him not judge him that eateth. For God hath taken him to him.
3האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃
4Who art thou that judgest another man’s servant? To his own lord he standeth or falleth. And he shall stand: for God is able to make him stand.
4מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃
5For one judgeth between day and day: and another judgeth every day: let every man abound in his own sense.
5יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃
6He that regardeth the day, regardeth it unto the Lord. And he that eateth, eateth to the Lord: for he giveth thanks to God. And he that eateth not, to the Lord he eateth not, and giveth thanks to God.
6השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃
7For none of us liveth to himself; and no man dieth to himself.
7כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃
8For whether we live, we live unto the Lord; or whether we die, we die unto the Lord. Therefore, whether we live, or whether we die, we are the Lord’s.
8כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃
9For to this end Christ died and rose again; that he might be Lord both of the dead and of the living.
9כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃
10But thou, why judgest thou thy brother? or thou, why dost thou despise thy brother? For we shall all stand before the judgment seat of Christ.
10ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃
11For it is written: As I live, saith the Lord, every knee shall bow to me, and every tongue shall confess to God.
11כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃
12Therefore every one of us shall render account to God for himself.
12הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃
13Let us not therefore judge one another any more. But judge this rather, that you put not a stumblingblock or a scandal in your brother’s way.
13לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃
14I know, and am confident in the Lord Jesus, that nothing is unclean of itself; but to him that esteemeth any thing to be unclean, to him it is unclean.
14ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃
15For if, because of thy meat, thy brother be grieved, thou walkest not now according to charity. Destroy not him with thy meat, for whom Christ died.
15ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃
16Let not then our good be evil spoken of.
16לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃
17For the kingdom of God is not meat and drink; but justice, and peace, and joy in the Holy Ghost.
17כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃
18For he that in this serveth Christ, pleaseth God, and is approved of men.
18והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃
19Therefore let us follow after the things that are of peace; and keep the things that are of edification one towards another.
19ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃
20Destroy not the work of God for meat. All things indeed are clean: but it is evil for that man who eateth with offence.
20אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃
21It is good not to eat flesh, and not to drink wine, nor any thing whereby thy brother is offended, or scandalized, or made weak.
21טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃
22Hast thou faith? Have it to thyself before God. Blessed is he that condemneth not himself in that which he alloweth.
22יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃
23But he that discerneth, if he eat, is condemned; because not of faith. For all that is not of faith is sin.
23ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא,׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.