Romans 8
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1There is now therefore no condemnation to them that are in Christ Jesus, who walk not according to the flesh.
1על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃
2For the law of the spirit of life, in Christ Jesus, hath delivered me from the law of sin and of death.
2כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃
3For what the law could not do, in that it was weak through the flesh; God sending his own Son, in the likeness of sinful flesh and of sin, hath condemned sin in the flesh;
3כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃
4That the justification of the law might be fulfilled in us, who walk not according to the flesh, but according to the spirit.
4למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃
5For they that are according to the flesh, mind the things that are of the flesh; but they that are according to the spirit, mind the things that are of the spirit.
5כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃
6For the wisdom of the flesh is death; but the wisdom of the spirit is life and peace.
6כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃
7Because the wisdom of the flesh is an enemy to God; for it is not subject to the law of God, neither can it be.
7יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃
8And they who are in the flesh, cannot please God.
8ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃
9But you are not in the flesh, but in the spirit, if so be that the Spirit of God dwell in you. Now if any man have not the Spirit of Christ, he is none of his.
9ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃
10And if Christ be in you, the body indeed is dead, because of sin; but the spirit liveth, because of justification.
10ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃
11And if the Spirit of him that raised up Jesus from the dead, dwell in you; he that raised up Jesus Christ from the dead, shall quicken also your mortal bodies, because of his Spirit that dwelleth in you.
11ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃
12Therefore, brethren, we are debtors, not to the flesh, to live according to the flesh.
12לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר׃
13For if you live according to the flesh, you shall die: but if by the Spirit you mortify the deeds of the flesh, you shall live.
13כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃
14For whosoever are led by the Spirit of God, they are the sons of God.
14כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃
15For you have not received the spirit of bondage again in fear; but you have received the spirit of adoption of sons, whereby we cry: Abba (Father).
15כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃
16For the Spirit himself giveth testimony to our spirit, that we are the sons of God.
16והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃
17And if sons, heirs also; heirs indeed of God, and joint heirs with Christ: yet so, if we suffer with him, that we may be also glorified with him.
17ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃
18For I reckon that the sufferings of this time are not worthy to be compared with the glory to come, that shall be revealed in us.
18כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃
19For the expectation of the creature waiteth for the revelation of the sons of God.
19כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃
20For the creature was made subject to vanity, not willingly, but by reason of him that made it subject, in hope:
20כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃
21Because the creature also itself shall be delivered from the servitude of corruption, into the liberty of the glory of the children of God.
21אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃
22For we know that every creature groaneth and travaileth in pain, even till now.
22כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃
23And not only it, but ourselves also, who have the firstfruits of the Spirit, even we ourselves groan within ourselves, waiting for the adoption of the sons of God, the redemption of our body.
23ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו׃
24For we are saved by hope. But hope that is seen, is not hope. For what a man seeth, why doth he hope for?
24כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃
25But if we hope for that which we see not, we wait for it with patience.
25אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃
26Likewise the Spirit also helpeth our infirmity. For we know not what we should pray for as we ought; but the Spirit himself asketh for us with unspeakable groanings.
26וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃
27And he that searcheth the hearts, knoweth what the Spirit desireth; because he asketh for the saints according to God.
27והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים׃
28And we know that to them that love God, all things work together unto good, to such as, according to his purpose, are called to be saints.
28והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃
29For whom he foreknew, he also predestinated to be made conformable to the image of his Son; that he might be the firstborn amongst many brethren.
29כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃
30And whom he predestinated, them he also called. And whom he called, them he also justified. And whom he justified, them he also glorified.
30ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם פאר׃
31What shall we then say to these things? If God be for us, who is against us?
31ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃
32He that spared not even his own Son, but delivered him up for us all, how hath he not also, with him, given us all things?
32אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃
33Who shall accuse against the elect of God? God that justifieth.
33מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃
34Who is he that shall condemn? Christ Jesus that died, yea that is risen also again; who is at the right hand of God, who also maketh intercession for us.
34ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃
35Who then shall separate us from the love of Christ? Shall tribulation? or distress? or famine? or nakedness? or danger? or persecution? or the sword?
35מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃
36(As it is written: For thy sake we are put to death all the day long. We are accounted as sheep for the slaughter.)
36ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃
37But in all these things we overcome, because of him that hath loved us.
37אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃
38For I am sure that neither death, nor life, nor angels, nor principalities, nor powers, nor things present, nor things to come, nor might,
38ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃
39Nor height, nor depth, nor any other creature, shall be able to separate us from the love of God, which is in Christ Jesus our Lord.
39לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.