Psaumes 49
Louis Segond 1910Translation
Louis Segond 1910
Modern Hebrew Bible
1Au chef des chantres. Des fils de Koré. Psaume.
1למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃
2Écoutez ceci, vous tous, peuples, Prêtez l’oreille, vous tous, habitants du monde,
2גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃
3Petits et grands, Riches et pauvres!
3פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃
4Ma bouche va faire entendre des paroles sages, Et mon cœur a des pensées pleines de sens.
4אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃
5Je prête l’oreille aux sentences qui me sont inspirées, J’ouvre mon chant au son de la harpe.
5למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃
6Pourquoi craindrais-je aux jours du malheur, Lorsque l’iniquité de mes adversaires m’enveloppe?
6הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃
7Ils ont confiance en leurs biens, Et se glorifient de leur grande richesse.
7אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃
8Ils ne peuvent se racheter l’un l’autre, Ni donner à Dieu le prix du rachat.
8ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃
9Le rachat de leur âme est cher, Et n’aura jamais lieu;
9ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃
10Ils ne vivront pas toujours, Ils n’éviteront pas la vue de la fosse.
10כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃
11Car ils la verront: les sages meurent, L’insensé et le stupide périssent également, Et ils laissent à d’autres leurs biens.
11קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃
12Ils s’imaginent que leurs maisons seront éternelles, Que leurs demeures subsisteront d’âge en âge, Eux dont les noms sont honorés sur la terre.
12ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
13Mais l’homme qui est en honneur n’a point de durée, Il est semblable aux bêtes que l’on égorge.
13זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃
14Telle est leur voie, leur folie, Et ceux qui les suivent se plaisent à leurs discours. — Pause.
14כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃
15Comme un troupeau, ils sont mis dans le séjour des morts, La mort en fait sa pâture; Et bientôt les hommes droits les foulent aux pieds, Leur beauté s’évanouit, le séjour des morts est leur demeure.
15אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃
16Mais Dieu sauvera mon âme du séjour des morts, Car il me prendra sous sa protection. — Pause.
16אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃
17Ne sois pas dans la crainte parce qu’un homme s’enrichit, Parce que les trésors de sa maison se multiplient;
17כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃
18Car il n’emporte rien en mourant, Ses trésors ne descendent point après lui.
18כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃
19Il aura beau s’estimer heureux pendant sa vie, On aura beau te louer des jouissances que tu te donnes,
19תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃
20Tu iras néanmoins au séjour de tes pères, Qui jamais ne reverront la lumière.
20אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃
21L’homme qui est en honneur, et qui n’a pas d’intelligence, Est semblable aux bêtes que l’on égorge.
no verse 21 in this text
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.