Psalmen 105
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Danket dem HERRN und predigt seinen Namen; verkündigt sein Tun unter den Völkern!
1הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃
2Singet von ihm und lobet ihn; redet von allen seinen Wundern!
2שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃
3Rühmet seinen heiligen Namen; es freue sich das Herz derer, die den HERRN suchen!
3התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃
4Fraget nach dem HERRN und nach seiner Macht, suchet sein Antlitz allewege!
4דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃
5Gedenket seiner Wunderwerke, die er getan hat, seiner Wunder und der Gerichte seines Mundes,
5זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃
6ihr, der Same Abrahams, seines Knechtes, ihr Kinder Jakobs, seine Auserwählten!
6זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃
7Er ist der HERR, unser Gott; er richtet in aller Welt.
7הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃
8Er gedenkt ewiglich an seinen Bund, des Wortes, das er verheißen hat auf tausend Geschlechter,
8זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃
9den er gemacht hat mit Abraham, und des Eides mit Isaak;
9אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃
10und stellte es Jakob zu einem Rechte und Israel zum ewigen Bunde
10ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃
11und sprach: “Dir will ich das Land Kanaan geben, das Los eures Erbes,”
11לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃
12da sie wenig und gering waren und Fremdlinge darin.
12בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃
13Und sie zogen von Volk zu Volk, von einem Königreich zum andern Volk.
13ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃
14Er ließ keinen Menschen ihnen Schaden tun und strafte Könige um ihretwillen.
14לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃
15“Tastet meine Gesalbten nicht an und tut meinen Propheten kein Leid!”
15אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃
16Und er ließ Teuerung ins Land kommen und entzog allen Vorrat des Brots.
16ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃
17Er sandte einen Mann vor ihnen hin; Joseph ward zum Knecht verkauft.
17שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃
18Sie zwangen seine Füße in den Stock, sein Leib mußte in Eisen liegen,
18ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃
19bis daß sein Wort kam und die Rede des HERRN ihn durchläuterte.
19עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃
20Da sandte der König hin und ließ ihn losgeben; der HERR über Völker hieß ihn herauslassen.
20שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃
21Er setzte ihn zum Herrn über sein Haus, zum Herrscher über alle seine Güter,
21שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃
22daß er seine Fürsten unterwiese nach seiner Weise und seine Ältesten Weisheit lehrte.
22לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃
23Und Israel zog nach Ägypten, und Jakob ward ein Fremdling im Lande Hams.
23ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃
24Und er ließ sein Volk sehr wachsen und machte sie mächtiger denn ihre Feinde.
24ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃
25Er verkehrte jener Herz, daß sie seinem Volk gram wurden und dachten, seine Knechte mit List zu dämpfen.
25הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃
26Er sandte seinen Knecht Mose, Aaron, den er erwählt hatte.
26שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃
27Dieselben taten seine Zeichen unter ihnen und seine Wunder im Lande Hams.
27שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃
28Er ließ Finsternis kommen und machte es finster; und sie waren nicht ungehorsam seinen Worten.
28שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃
29Er verwandelte ihre Wasser in Blut und tötete ihre Fische.
29הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃
30Ihr Land wimmelte Frösche heraus in den Kammern ihrer Könige.
30שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃
31Er sprach: da kam Ungeziefer, Stechmücken in all ihr Gebiet.
31אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃
32Er gab ihnen Hagel zum Regen, Feuerflammen in ihrem Lande
32נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃
33und schlug ihre Weinstöcke und Feigenbäume und zerbrach die Bäume in ihrem Gebiet.
33ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃
34Er sprach: da kamen Heuschrecken und Käfer ohne Zahl.
34אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃
35Und sie fraßen alles Gras in ihrem Lande und fraßen die Früchte auf ihrem Felde.
35ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃
36Er schlug alle Erstgeburt in Ägypten, alle Erstlinge ihrer Kraft.
36ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃
37Und er führte sie aus mit Silber und Gold; und war kein Gebrechlicher unter ihren Stämmen.
37ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃
38Ägypten ward froh, daß sie auszogen; denn ihre Furcht war auf sie gefallen.
38שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃
39Er breitete eine Wolke aus zur Decke und ein Feuer, des Nachts zu leuchten.
39פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃
40Sie baten: da ließ er Wachteln kommen; und er sättigte sie mit Himmelsbrot.
40שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃
41Er öffnete den Felsen: da floß Wasser heraus, daß Bäche liefen in der dürren Wüste.
41פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃
42Denn er gedachte an sein heiliges Wort, das er Abraham, seinem Knecht, hatte geredet.
42כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃
43Also führte er sein Volk in Freuden und seine Auserwählten in Wonne
43ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃
44und gab ihnen die Länder der Heiden, daß sie die Güter der Völker einnahmen,
44ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃
45auf daß sie halten sollten seine Rechte und sein Gesetze bewahren. Halleluja!
45בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.