Psalmen 78
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Eine Unterweisung Asaphs. Höre, mein Volk, mein Gesetz; neigt eure Ohren zu der Rede meines Mundes!
1משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃
2Ich will meinen Mund auftun zu Sprüchen und alte Geschichten aussprechen,
2אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
3die wir gehört haben und wissen und unsre Väter uns erzählt haben,
3אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃
4daß wir's nicht verhalten sollten ihren Kindern, die hernach kommen, und verkündigten den Ruhm des HERRN und seine Macht und seine Wunder, die er getan hat.
4לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃
5Er richtete ein Zeugnis auf in Jakob und gab ein Gesetz in Israel, das er unsern Vätern gebot zu lehren ihre Kinder,
5ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃
6auf daß es die Nachkommen lernten und die Kinder, die noch sollten geboren werden; wenn sie aufkämen, daß sie es auch ihren Kinder verkündigten,
6למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃
7daß sie setzten auf Gott ihre Hoffnung und nicht vergäßen der Taten Gottes und seine Gebote hielten
7וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃
8und nicht würden wie ihre Väter, eine abtrünnige und ungehorsame Art, welchen ihr Herz nicht fest war und ihr Geist nicht treulich hielt an Gott,
8ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃
9wie die Kinder Ephraim, die geharnischt den Bogen führten, abfielen zur Zeit des Streits.
9בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃
10Sie hielten den Bund Gottes nicht und wollten nicht in seinem Gesetz wandeln
10לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃
11und vergaßen seiner Taten und seiner Wunder, die er ihnen erzeigt hatte.
11וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃
12Vor ihren Vätern tat er Wunder in Ägyptenland, im Felde Zoan.
12נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃
13Er zerteilte das Meer und ließ sie hindurchgehen und stellte das Wasser wie eine Mauer.
13בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃
14Er leitete sie des Tages mit einer Wolke und des Nachts mit einem hellen Feuer.
14וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃
15Er riß die Felsen in der Wüste und tränkte sie mit Wasser die Fülle
15יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃
16und ließ Bäche aus den Felsen fließen, daß sie hinabflossen wie Wasserströme.
16ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃
17Dennoch sündigten sie weiter gegen ihn und erzürnten den Höchsten in der Wüste
17ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃
18und versuchten Gott in ihrem Herzen, daß sie Speise forderten für ihre Seelen,
18וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
19und redeten gegen Gott und sprachen: “Ja, Gott sollte wohl können einen Tisch bereiten in der Wüste?
19וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃
20Siehe, er hat wohl den Felsen geschlagen, daß Wasser flossen und Bäche sich ergossen; aber wie kann er Brot geben und seinem Volke Fleisch verschaffen?”
20הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃
21Da nun das der HERR hörte, entbrannte er, und Feuer ging an in Jakob, und Zorn kam über Israel,
21לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃
22daß sie nicht glaubten an Gott und hofften nicht auf seine Hilfe.
22כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃
23Und er gebot den Wolken droben und tat auf die Türen des Himmels
23ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃
24und ließ das Man auf sie regnen, zu essen, und gab ihnen Himmelsbrot.
24וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃
25Sie aßen Engelbrot; er sandte ihnen Speise die Fülle.
25לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃
26Er ließ wehen den Ostwind unter dem Himmel und erregte durch seine Stärke den Südwind
26יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃
27und ließ Fleisch auf sie regnen wie Staub und Vögel wie Sand am Meer
27וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃
28und ließ sie fallen unter ihr Lager allenthalben, da sie wohnten.
28ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃
29Da aßen sie und wurden allzu satt; er ließ sie ihre Lust büßen.
29ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃
30Da sie nun ihre Lust gebüßt hatten und noch davon aßen,
30לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
31da kam der Zorn Gottes über sie und erwürgte die Vornehmsten unter ihnen und schlug darnieder die Besten in Israel.
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
32Aber über das alles sündigten sie noch mehr und glaubten nicht an seine Wunder.
32בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃
33Darum ließ er sie dahinsterben, daß sie nichts erlangten und mußten ihr Leben lang geplagt sein.
33ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃
34Wenn er sie erwürgte, suchten sie ihn und kehrten sich zu Gott
34אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃
35und gedachten, daß Gott ihr Hort ist und Gott der Höchste ihr Erlöser ist,
35ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃
36und heuchelten mit ihrem Munde und logen ihm mit ihrer Zunge;
36ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃
37aber ihr Herz war nicht fest an ihm, und hielten nicht treulich an seinem Bund.
37ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃
38Er aber war barmherzig und vergab die Missetat und vertilgte sie nicht und wandte oft seinen Zorn ab und ließ nicht seinen ganzen Zorn gehen.
38והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃
39Denn er gedachte, daß sie Fleisch sind, ein Wind, der dahinfährt und nicht wiederkommt.
39ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃
40Wie oft erzürnten sie ihn in der Wüste und entrüsteten ihn in der Einöde!
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
41Sie versuchten Gott immer wieder und meisterten den Heiligen in Israel.
41וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃
42Sie gedachten nicht an seine Hand des Tages, da er sie erlöste von den Feinden;
42לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃
43wie er denn seine Zeichen in Ägypten getan hatte und seine Wunder im Lande Zoan;
43אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃
44da er ihr Wasser in Blut wandelte, daß sie ihre Bäche nicht trinken konnten;
44ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃
45da er Ungeziefer unter sie schickte, daß sie fraß, und Frösche, die sie verderbten,
45ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃
46und gab ihre Gewächse den Raupen und ihre Saat den Heuschrecken;
46ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃
47da er ihre Weinstöcke mit Hagel schlug und ihre Maulbeerbäume mit Schloßen;
47יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃
48da er ihr Vieh schlug mit Hagel und ihre Herden mit Wetterstrahlen;
48ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃
49da er böse Engel unter sie sandte in seinem grimmigen Zorn und ließ sie toben und wüten und Leid tun;
49ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃
50da er seinen Zorn ließ fortgehen und ihre Seele vor dem Tode nicht verschonte und übergab ihr Leben der Pestilenz;
50יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃
51da er alle Erstgeburt in Ägypten schlug, die Erstlinge ihrer Kraft in den Hütten Hams,
51ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃
52und ließ sein Volk ausziehen wie die Schafe und führte sie wie eine Herde in der Wüste.
52ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃
53Und leitete sie sicher, daß sie sich nicht fürchteten; aber ihre Feinde bedeckte das Meer.
53וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃
54Und er brachte sie zu seiner heiligen Grenze, zu diesem Berge, den seine Rechte erworben hat,
54ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃
55und vertrieb vor ihnen her die Völker und ließ ihnen das Erbe austeilen und ließ in jener Hütten die Stämme Israels wohnen.
55ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃
56Aber sie versuchten und erzürnten Gott den Höchsten und hielten ihre Zeugnisse nicht
56וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃
57und fielen zurück und verachteten alles wie ihre Väter und hielten nicht, gleichwie ein loser Bogen,
57ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃
58und erzürnten ihn mit ihren Höhen und reizten ihn mit ihren Götzen.
58ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃
59Und da das Gott hörte, entbrannte er und verwarf Israel ganz,
59שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃
60daß er seine Wohnung zu Silo ließ fahren, die Hütte, da er unter Menschen wohnte,
60ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃
61und gab seine Macht ins Gefängnis und seine Herrlichkeit in die Hand des Feindes
61ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃
62und übergab sein Volk ins Schwert und entbrannte über sein Erbe.
62ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃
63Ihre junge Mannschaft fraß das Feuer, und ihre Jungfrauen mußten ungefreit bleiben.
63בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃
64Ihre Priester fielen durchs Schwert, und waren keine Witwen, die da weinen sollten.
64כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃
65Und der Herr erwachte wie ein Schlafender, wie ein Starker jauchzt, der vom Wein kommt,
65ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃
66und schlug seine Feinde zurück und hängte ihnen ewige Schande an.
66ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃
67Und er verwarf die Hütte Josephs und erwählte nicht den Stamm Ephraim,
67וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃
68sondern erwählte den Stamm Juda, den Berg Zion, welchen er liebte.
68ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃
69Und baute sein Heiligtum hoch, wie die Erde, die ewiglich fest stehen soll.
69ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃
70Und erwählte seinen Knecht David und nahm ihn von den Schafställen;
70ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃
71von den säugenden Schafen holte er ihn, daß er sein Volk Jakob weiden sollte und sein Erbe Israel.
71מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃
72Und er weidete sie auch mit aller Treue und regierte mit allem Fleiß.
72וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.