Psalmen 104
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Lobe den HERRN, meine Seele! HERR, mein Gott, du bist sehr herrlich; du bist schön und prächtig geschmückt.
1ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃
2Licht ist dein Kleid, das du anhast; du breitest aus den Himmel wie einen Teppich;
2עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃
3Du wölbest es oben mit Wasser; du fährst auf den Wolken wie auf einem Wagen und gehst auf den Fittichen des Windes;
3המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃
4der du machst Winde zu deinen Engeln und zu deinen Dienern Feuerflammen;
4עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
5der du das Erdreich gegründet hast auf seinem Boden, daß es bleibt immer und ewiglich.
5יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃
6Mit der Tiefe deckst du es wie mit einem Kleide, und Wasser standen über den Bergen.
6תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃
7Aber von deinem Schelten flohen sie, von deinem Donner fuhren sie dahin.
7מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃
8Die Berge gingen hoch hervor, und die Täler setzten sich herunter zum Ort, den du ihnen gegründet hast.
8יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃
9Du hast eine Grenze gesetzt, darüber kommen sie nicht und dürfen nicht wiederum das Erdreich bedecken.
9גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃
10Du läßt Brunnen quellen in den Gründen, daß die Wasser zwischen den Bergen hinfließen,
10המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃
11daß alle Tiere auf dem Felde trinken und das Wild seinen Durst lösche.
11ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃
12An denselben sitzen die Vögel des Himmels und singen unter den Zweigen.
12עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃
13Du feuchtest die Berge von obenher; du machst das Land voll Früchte, die du schaffest;
13משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
14du lässest Gras wachsen für das Vieh und Saat zu Nutz den Menschen, daß du Brot aus der Erde bringest,
14מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
15und daß der Wein erfreue des Menschen Herz, daß seine Gestalt schön werde vom Öl und das Brot des Menschen Herz stärke;
15ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃
16daß die Bäume des HERRN voll Saft stehen, die Zedern Libanons, die er gepflanzt hat.
16ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃
17Daselbst nisten die Vögel, und die Reiher wohnen auf den Tannen.
17אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃
18Die hohen Berge sind der Gemsen Zuflucht, und die Steinklüfte der Kaninchen.
18הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃
19Du hast den Mond gemacht, das Jahr darnach zu teilen; die Sonne weiß ihren Niedergang.
19עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃
20Du machst Finsternis, daß es Nacht wird; da regen sich alle wilden Tiere,
20תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃
21die jungen Löwen, die da brüllen nach dem Raub und ihre Speise suchen von Gott.
21הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃
22Wenn aber die Sonne aufgeht, heben sie sich davon und legen sich in ihre Höhlen.
22תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃
23So geht dann der Mensch aus an seine Arbeit und an sein Ackerwerk bis an den Abend.
23יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃
24HERR, wie sind deine Werke so groß und viel! Du hast sie alle weislich geordnet, und die Erde ist voll deiner Güter.
24מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃
25Das Meer, das so groß und weit ist, da wimmelt's ohne Zahl, große und kleine Tiere.
25זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃
26Daselbst gehen die Schiffe; da sind Walfische, die du gemacht hast, daß sie darin spielen.
26שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃
27Es wartet alles auf dich, daß du ihnen Speise gebest zu seiner Zeit.
27כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃
28Wenn du ihnen gibst, so sammeln sie; wenn du deine Hand auftust, so werden sie mit Gut gesättigt.
28תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃
29Verbirgst du dein Angesicht, so erschrecken sie; du nimmst weg ihren Odem, so vergehen sie und werden wieder zu Staub.
29תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃
30Du lässest aus deinen Odem, so werden sie geschaffen, und du erneuest die Gestalt der Erde.
30תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃
31Die Ehre des HERRN ist ewig; der HERR hat Wohlgefallen an seinen Werken.
31יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃
32Er schaut die Erde an, so bebt sie; er rührt die Berge an, so rauchen sie.
32המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
33Ich will dem HERRN singen mein Leben lang und meinen Gott loben, solange ich bin.
33אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃
34Meine Rede müsse ihm wohl gefallen. Ich freue mich des HERRN.
34יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃
35Der Sünder müsse ein Ende werden auf Erden, und die Gottlosen nicht mehr sein. Lobe den HERRN, meine Seele! Halleluja!
35יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.