Psalmen 59
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Ein gülden Kleinod Davids, daß er nicht umkäme, da Saul hinsandte und ließ sein Haus verwahren, daß er ihn tötete. Errette mich, mein Gott, von meinen Feinden und schütze mich vor denen, die sich wider mich setzen.
1למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני׃
2Errette mich von den Übeltätern und hilf mir von den Blutgierigen.
2הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני׃
3Denn siehe, HERR, sie lauern auf meine Seele; die Starken sammeln sich wider mich ohne meine Schuld und Missetat.
3כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יהוה׃
4Sie laufen ohne meine Schuld und bereiten sich. Erwache und begegne mir und siehe drein.
4בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה׃
5Du, HERR, Gott Zebaoth, Gott Israels, wache auf und suche heim alle Heiden; sei der keinem gnädig, die so verwegene Übeltäter sind. (Sela.)
5ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה׃
6Des Abends heulen sie wiederum wie die Hunde und laufen in der Stadt umher.
6ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃
7Siehe, sie plaudern miteinander; Schwerter sind in ihren Lippen: “Wer sollte es hören?”
7הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃
8Aber du, HERR, wirst ihrer lachen und aller Heiden spotten.
8ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים׃
9Vor ihrer Macht halte ich mich zu dir; denn Gott ist mein Schutz.
9עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי׃
10Gott erzeigt mir reichlich seine Güte; Gott läßt mich meine Lust sehen an meinen Feinden.
10אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי׃
11Erwürge sie nicht, daß es mein Volk nicht vergesse; zerstreue sie aber mit deiner Macht, Herr, unser Schild, und stoße sie hinunter!
11אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃
12Das Wort ihrer Lippen ist eitel Sünde, darum müssen sie gefangen werden in ihrer Hoffart; denn sie reden eitel Fluchen und Lügen.
12חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃
13Vertilge sie ohne alle Gnade; vertilge sie, daß sie nichts seien und innewerden, daß Gott Herrscher sei in Jakob, in aller Welt. (Sela.)
13כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃
14Des Abends heulen sie wiederum wie die Hunde und laufen in der Stadt umher.
14וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃
15Sie laufen hin und her um Speise und murren, wenn sie nicht satt werden.
15המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃
16Ich aber will von deiner Macht singen und des Morgens rühmen deine Güte; denn du bist mir Schutz und Zuflucht in meiner Not.
16ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי׃
17Ich will dir, mein Hort, lobsingen; denn du, Gott, bist mein Schutz und mein gnädiger Gott.
17עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.