Psalmen 90
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Ein Gebet Mose's, des Mannes Gottes. Herr, Gott, du bist unsre Zuflucht für und für.
1תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃
2Ehe denn die Berge wurden und die Erde und die Welt geschaffen wurden, bist du, Gott, von Ewigkeit zu Ewigkeit,
2בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃
3der du die Menschen lässest sterben und sprichst: Kommt wieder, Menschenkinder!
3תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃
4Denn tausend Jahre sind vor dir wie der Tag, der gestern vergangen ist, und wie eine Nachtwache.
4כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃
5Du lässest sie dahinfahren wie einen Strom; sie sind wie ein Schlaf, gleichwie ein Gras, das doch bald welk wird,
5זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃
6das da frühe blüht und bald welk wird und des Abends abgehauen wird und verdorrt.
6בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃
7Das macht dein Zorn, daß wir so vergehen, und dein Grimm, daß wir so plötzlich dahinmüssen.
7כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃
8Denn unsere Missetaten stellst du vor dich, unsre unerkannte Sünde ins Licht vor deinem Angesicht.
8שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃
9Darum fahren alle unsere Tage dahin durch deinen Zorn; wir bringen unsre Jahre zu wie ein Geschwätz.
9כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃
10Unser Leben währet siebzig Jahre, und wenn's hoch kommt, so sind's achtzig Jahre, und wenn's köstlich gewesen ist, so ist es Mühe und Arbeit gewesen; denn es fährt schnell dahin, als flögen wir davon.
10ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃
11Wer glaubt aber, daß du so sehr zürnest, und wer fürchtet sich vor solchem deinem Grimm?
11מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃
12Lehre uns bedenken, daß wir sterben müssen, auf daß wir klug werden.
12למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃
13HERR, kehre doch wieder zu uns und sei deinen Knechten gnädig!
13שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃
14Fülle uns früh mit deiner Gnade, so wollen wir rühmen und fröhlich sein unser Leben lang.
14שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו׃
15Erfreue uns nun wieder, nachdem du uns so lange plagest, nachdem wir so lange Unglück leiden.
15שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה׃
16Zeige deinen Knechten deine Werke und deine Ehre ihren Kindern.
16יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם׃
17Und der HERR, unser Gott, sei uns freundlich und fördere das Werk unsrer Hände bei uns; ja, das Werk unsrer Hände wolle er fördern!
17ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.