Psalmen 137
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1An den Wassern zu Babel saßen wir und weinten, wenn wir an Zion gedachten.
1על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃
2Unsere Harfen hingen wir an die Weiden, die daselbst sind.
2על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃
3Denn dort hießen uns singen, die uns gefangen hielten, und in unserm Heulen fröhlich sein: “Singet uns ein Lied von Zion!”
3כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃
4Wie sollten wir des HERRN Lied singen in fremden Landen?
4איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃
5Vergesse ich dein, Jerusalem, so werde ich meiner Rechten vergessen.
5אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃
6Meine Zunge soll an meinem Gaumen kleben, wo ich nicht dein gedenke, wo ich nicht lasse Jerusalem meine höchste Freude sein.
6תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃
7HERR, gedenke der Kinder Edom den Tag Jerusalems, die da sagten: “Rein ab, rein ab bis auf ihren Boden!”
7זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃
8Du verstörte Tochter Babel, wohl dem, der dir vergilt, wie du uns getan hast!
8בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃
9Wohl dem, der deine jungen Kinder nimmt und zerschmettert sie an dem Stein!
9אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.