Psalmen 132
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Ein Lied im höhern Chor. Gedenke, HERR, an David und all sein Leiden,
1שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו׃
2der dem HERRN schwur und gelobte dem Mächtigen Jakobs:
2אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב׃
3“Ich will nicht in die Hütte meines Hauses gehen noch mich aufs Lager meines Bettes legen,
3אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃
4ich will meine Augen nicht schlafen lassen noch meine Augenlider schlummern,
4אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃
5bis ich eine Stätte finde für den HERRN, zur Wohnung des Mächtigen Jakobs.”
5עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃
6Siehe, wir hörten von ihr in Ephratha; wir haben sie gefunden auf dem Felde des Waldes.
6הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער׃
7Wir wollen in seine Wohnung gehen und anbeten vor seinem Fußschemel.
7נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו׃
8HERR, mache dich auf zu deiner Ruhe, du und die Lade deiner Macht!
8קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך׃
9Deine Priester laß sich kleiden mit Gerechtigkeit und deine Heiligen sich freuen.
9כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׃
10Wende nicht weg das Antlitz deines Gesalbten um deines Knechtes David willen.
10בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך׃
11Der HERR hat David einen wahren Eid geschworen, davon wird er sich nicht wenden: “Ich will dir auf deinen Stuhl setzen die Frucht deines Leibes.
11נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃
12Werden deine Kinder meinen Bund halten und mein Zeugnis, das ich sie lehren werde, so sollen auch ihre Kinder auf deinem Stuhl sitzen ewiglich.”
12אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך׃
13Denn der HERR hat Zion erwählt und hat Lust, daselbst zu wohnen.
13כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו׃
14“Dies ist meine Ruhe ewiglich, hier will ich wohnen; denn es gefällt mir wohl.
14זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה׃
15Ich will ihre Speise segnen und ihren Armen Brot genug geben.
15צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃
16Ihre Priester will ich mit Heil kleiden, und ihre Heiligen sollen fröhlich sein.
16וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו׃
17Daselbst soll aufgehen das Horn Davids; ich habe meinen Gesalbten eine Leuchte zugerichtet.
17שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי׃
18Seine Feinde will ich mit Schanden kleiden; aber über ihm soll blühen seine Krone.”
18אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.