Psalmen 9
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Ein Psalm Davids, von der schönen Jugend, vorzusingen. Ich danke dem HERRN von ganzem Herzen und erzähle alle deine Wunder.
1למנצח עלמות לבן מזמור לדוד אודה יהוה בכל לבי אספרה כל נפלאותיך׃
2Ich freue mich und bin fröhlich in dir und lobe deinen Namen, du Allerhöchster,
2אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון׃
3daß du meine Feinde hinter sich getrieben hast; sie sind gefallen und umgekommen vor dir.
3בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך׃
4Denn du führest mein Recht und meine Sache aus; du sitzest auf dem Stuhl, ein rechter Richter.
4כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק׃
5Du schiltst die Heiden und bringst die Gottlosen um; ihren Namen vertilgst du immer und ewiglich.
5גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד׃
6Die Schwerter des Feindes haben ein Ende; die Städte hast du umgekehrt; ihr Gedächtnis ist umgekommen samt ihnen.
6האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה׃
7Der HERR aber bleibt ewiglich; er hat seinen Stuhl bereitet zum Gericht,
7ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו׃
8und er wird den Erdboden recht richten und die Völker regieren rechtschaffen.
8והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים׃
9Und der HERR ist des Armen Schutz, ein Schutz in der Not.
9ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה׃
10Darum hoffen auf dich, die deinen Namen kennen; denn du verlässest nicht, die dich, HERR, suchen.
10ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה׃
11Lobet den HERRN, der zu Zion wohnt; verkündiget unter den Völkern sein Tun!
11זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו׃
12Denn er gedenkt und fragt nach ihrem Blut; er vergißt nicht des Schreiens der Armen.
12כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים׃
13HERR, sei mir gnädig; siehe an mein Elend unter den Feinden, der du mich erhebst aus den Toren des Todes,
13חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות׃
14auf daß ich erzähle all deinen Preis in den Toren der Tochter Zion, daß ich fröhlich sei über deine Hilfe.
14למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך׃
15Die Heiden sind versunken in der Grube, die sie zugerichtet hatten; ihr Fuß ist gefangen in dem Netz, das sie gestellt hatten.
15טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם׃
16So erkennt man, daß der HERR Recht schafft. Der Gottlose ist verstrickt in dem Werk seiner Hände. (Zwischenspiel. Sela.)
16נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה׃
17Ach daß die Gottlosen müßten zur Hölle gekehrt werden, alle Heiden, die Gottes vergessen!
17ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים׃
18Denn er wird des Armen nicht so ganz vergessen, und die Hoffnung der Elenden wird nicht verloren sein ewiglich.
18כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד׃
19HERR, stehe auf, daß die Menschen nicht Oberhand haben; laß alle Heiden vor dir gerichtet werden!
19קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך׃
20Gib ihnen, HERR, einen Meister, daß die Heiden erkennen, daß sie Menschen sind. (Sela.)
20שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.