Psalmen 69
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Ein Psalm Davids, von den Rosen, vorzusingen. Gott, hilf mir; denn das Wasser geht mir bis an die Seele.
1למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃
2Ich versinke im tiefen Schlamm, da kein Grund ist; ich bin im tiefen Wasser, und die Flut will mich ersäufen.
2טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃
3Ich habe mich müde geschrieen, mein Hals ist heiser; das Gesicht vergeht mir, daß ich so lange muß harren auf meinen Gott.
3יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃
4Die mich ohne Ursache hassen, deren ist mehr, denn ich Haare auf dem Haupt habe. Die mir unbillig feind sind und mich verderben, sind mächtig. Ich muß bezahlen, was ich nicht geraubt habe.
4רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃
5Gott, du weißt meine Torheit, und meine Schulden sind nicht verborgen.
5אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃
6Laß nicht zu Schanden werden an mir, die dein harren, Herr HERR Zebaoth! Laß nicht schamrot werden an mir, die dich suchen, Gott Israels!
6אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃
7Denn um deinetwillen trage ich Schmach; mein Angesicht ist voller Schande.
7כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃
8Ich bin fremd geworden meinen Brüdern und unbekannt meiner Mutter Kindern.
8מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃
9Denn der Eifer um dein Haus hat mich gefressen; und die Schmähungen derer, die dich schmähen, sind auf mich gefallen.
9כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃
10Und ich weine und faste bitterlich; und man spottet mein dazu.
10ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃
11Ich habe einen Sack angezogen; aber sie treiben Gespött mit mir.
11ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃
12Die im Tor sitzen, schwatzen von mir, und in den Zechen singt man von mir.
12ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃
13Ich aber bete, HERR, zu dir zur angenehmen Zeit; Gott durch deine große Güte erhöre mich mit deiner treuen Hilfe.
13ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃
14Errette mich aus dem Kot, daß ich nicht versinke; daß ich errettet werde von meinen Hassern und aus dem tiefen Wasser;
14הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃
15daß mich die Wasserflut nicht ersäufe und die Tiefe nicht verschlinge und das Loch der Grube nicht über mich zusammengehe.
15אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃
16Erhöre mich, HERR, denn dein Güte ist tröstlich; wende dich zu mir nach deiner großen Barmherzigkeit
16ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃
17und verbirg dein Angesicht nicht vor deinem Knechte, denn mir ist angst; erhöre mich eilend.
17ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃
18Mache dich zu meiner Seele und erlöse sie; erlöse mich um meiner Feinde willen.
18קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃
19Du weißt meine Schmach, Schande und Scham; meine Widersacher sind alle vor dir.
19אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃
20Die Schmach bricht mir mein Herz und kränkt mich. Ich warte, ob es jemand jammere, aber da ist niemand, und auf Tröster, aber ich finde keine.
20חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃
21Und sie geben mir Galle zu essen und Essig zu trinken in meinem großen Durst.
21ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃
22Ihr Tisch werde vor ihnen zum Strick, zur Vergeltung und zu einer Falle.
22יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃
23Ihre Augen müssen finster werden, daß sie nicht sehen, und ihre Lenden laß immer wanken.
23תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃
24Gieße deine Ungnade auf sie, und dein grimmiger Zorn ergreife sie.
24שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃
25Ihre Wohnung müsse wüst werden, und sei niemand, der in ihren Hütten wohne.
25תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃
26Denn sie verfolgen, den du geschlagen hast, und rühmen, daß du die Deinen übel schlagest.
26כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃
27Laß sie in eine Sünde über die andere fallen, daß sie nicht kommen zu deiner Gerechtigkeit.
27תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃
28Tilge sie aus dem Buch der Lebendigen, daß sie mit den Gerechten nicht angeschrieben werden.
28ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃
29Ich aber bin elend, und mir ist wehe. Gott, deine Hilfe schütze mich!
29ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃
30Ich will den Namen Gottes loben mit einem Lied und will ihn hoch ehren mit Dank.
30אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃
31Das wird dem HERRN besser gefallen denn ein Farre, der Hörner und Klauen hat.
31ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃
32Die Elenden sehen's und freuen sich; und die Gott suchen, denen wird das Herz leben.
32ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃
33Denn der HERR hört die Armen und verachtet seine Gefangenen nicht.
33כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃
34Es lobe ihn Himmel, Erde und Meer und alles, was sich darin regt.
34יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃
35Denn Gott wird Zion helfen und die Städte Juda's bauen, daß man daselbst wohne und sie besitze.
35כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃
36Und der Same seiner Knechte wird sie ererben, und die seinen Namen lieben, werden darin bleiben.
36וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.