Markus 1
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Dies ist der Anfang des Evangeliums von Jesus Christus, dem Sohn Gottes,
1ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃
2wie geschrieben steht in den Propheten: “Siehe, ich sende meinen Engel vor dir her, der da bereite deinen Weg vor dir.”
2ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃
3“Es ist eine Stimme eines Predigers in der Wüste: Bereitet den Weg des HERRN, macht seine Steige richtig!”
3קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
4Johannes, der war in der Wüste, taufte und predigte von der Taufe der Buße zur Vergebung der Sünden.
4ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃
5Und es ging zu ihm hinaus das ganze jüdische Land und die von Jerusalem und ließen sich alle von ihm taufen im Jordan und bekannten ihre Sünden.
5ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃
6Johannes aber war bekleidet mit Kamelhaaren und mit einem ledernen Gürtel um seine Lenden, und aß Heuschrecken und wilden Honig;
6ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃
7und er predigte und sprach: Es kommt einer nach mir, der ist stärker denn ich, dem ich nicht genugsam bin, daß ich mich vor ihm bücke und die Riemen seiner Schuhe auflöse.
7ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃
8Ich taufe euch mit Wasser; aber er wird euch mit dem Heiligen Geist taufen.
8אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃
9Und es begab sich zu der Zeit, daß Jesus aus Galiläa von Nazareth kam und ließ sich taufen von Johannes im Jordan.
9ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃
10Und alsbald stieg er aus dem Wasser und sah, daß sich der Himmel auftat, und den Geist gleich wie eine Taube herabkommen auf ihn.
10ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃
11Und da geschah eine Stimme vom Himmel: Du bist mein lieber Sohn, an dem ich Wohlgefallen habe.
11ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
12Und alsbald trieb ihn der Geist in die Wüste,
12ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃
13und er war allda in der Wüste Tage und ward versucht von dem Satan und war bei den Tieren, und die Engel dienten ihm.
13ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃
14Nachdem aber Johannes überantwortet war, kam Jesus nach Galiläa und predigte das Evangelium vom Reich Gottes
14ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃
15und sprach: Die Zeit ist erfüllet, und das Reich Gottes ist herbeigekommen. Tut Buße und glaubt an das Evangelium!
15מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃
16Da er aber am Galiläischen Meer ging, sah er Simon und Andreas, seinen Bruder, daß sie ihre Netze ins Meer warfen; denn sie waren Fischer.
16ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃
17Und Jesus sprach zu ihnen: Folget mir nach; ich will euch zu Menschenfischern machen!
17ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃
18Alsobald verließen sie ihre Netze und folgten ihm nach.
18ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃
19Und da er von da ein wenig weiterging, sah er Jakobus, den Sohn des Zebedäus, und Johannes, seinen Bruder, daß sie die Netze im Schiff flickten; und alsbald rief er sie.
19ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃
20Und sie ließen ihren Vater Zebedäus im Schiff mit den Tagelöhnern und folgten ihm nach.
20ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃
21Und sie gingen gen Kapernaum; und alsbald am Sabbat ging er in die Schule und lehrte.
21ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃
22Und sie entsetzten sich über seine Lehre; denn er lehrte gewaltig und nicht wie die Schriftgelehrten.
22וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃
23Und es war in ihrer Schule ein Mensch, besessen von einem unsauberen Geist, der schrie
23ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃
24und sprach: Halt, was haben wir mit dir zu schaffen, Jesus von Nazareth? Du bist gekommen, uns zu verderben. Ich weiß wer du bist: der Heilige Gottes.
24אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃
25Und Jesus bedrohte ihn und sprach: Verstumme und fahre aus von ihm!
25ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃
26Und der unsaubere Geist riß ihn und schrie laut und fuhr aus von ihm.
26ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃
27Und sie entsetzten sich alle, also daß sie untereinander sich befragten und sprachen: Was ist das? Was ist das für eine neue Lehre? Er gebietet mit Gewalt den unsauberen Geistern, und sie gehorchen ihm.
27ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃
28Und sein Gerücht erscholl alsbald umher in das galiläische Land.
28ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃
29Und sie gingen alsbald aus der Schule und kamen in das Haus des Simon und Andreas mit Jakobus und Johannes.
29ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃
30Und die Schwiegermutter Simons lag und hatte das Fieber; und alsbald sagten sie ihm von ihr.
30וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃
31Und er trat zu ihr und richtete sie auf und hielt sie bei der Hand; und das Fieber verließ sie, und sie diente ihnen.
31ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃
32Am Abend aber, da die Sonne untergegangen war, brachten sie zu ihm allerlei Kranke und Besessene.
32ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃
33Und die ganze Stadt versammelte sich vor der Tür.
33וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃
34Und er half vielen Kranken, die mit mancherlei Seuchen beladen waren, und trieb viele Teufel aus und ließ die Teufel nicht reden, denn sie kannten ihn.
34וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃
35Und des Morgens vor Tage stand er auf und ging hinaus. Und Jesus ging in eine wüste Stätte und betete daselbst.
35וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃
36Und Petrus mit denen, die bei ihm waren, eilten ihm nach.
36וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃
37Und da sie ihn fanden, sprachen sie zu ihm: Jedermann sucht dich.
37וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃
38Und er sprach zu ihnen: Laßt uns in die nächsten Städte gehen, daß ich daselbst auch predige; denn dazu bin ich gekommen.
38ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃
39Und er predigte in ihren Schulen in ganz Galiläa und trieb die Teufel aus.
39ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃
40Und es kam zu ihm ein Aussätziger, der bat ihn, kniete vor ihm und sprach: Willst du, so kannst du mich wohl reinigen.
40ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃
41Und es jammerte Jesum, und er reckte die Hand aus, rührte ihn an und sprach: Ich will's tun; sei gereinigt!
41וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃
42Und als er so sprach, ging der Aussatz alsbald von ihm, und er ward rein.
42עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃
43Und Jesus bedrohte ihn und trieb ihn alsbald von sich
43ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃
44und sprach zu ihm: Siehe zu, daß du niemand davon sagest; sondern gehe hin und zeige dich dem Priester und opfere für deine Reinigung, was Mose geboten hat, zum Zeugnis über sie.
44ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃
45Er aber, da er hinauskam, hob er an und sagte viel davon und machte die Geschichte ruchbar, also daß er hinfort nicht mehr konnte öffentlich in die Stadt gehen; sondern er war draußen in den wüsten Örtern, und sie kamen zu ihm von allen Enden.
45אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.