Psalmen 73
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Ein Psalm Asaphs. Israel hat dennoch Gott zum Trost, wer nur reines Herzens ist.
1מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃
2Ich aber hätte schier gestrauchelt mit meinen Füßen; mein Tritt wäre beinahe geglitten.
2ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃
3Denn es verdroß mich der Ruhmredigen, da ich sah, daß es den Gottlosen so wohl ging.
3כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃
4Denn sie sind in keiner Gefahr des Todes, sondern stehen fest wie ein Palast.
4כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃
5Sie sind nicht in Unglück wie andere Leute und werden nicht wie andere Menschen geplagt.
5בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃
6Darum muß ihr Trotzen köstlich Ding sein, und ihr Frevel muß wohl getan heißen.
6לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃
7Ihre Person brüstet sich wie ein fetter Wanst; sie tun, was sie nur gedenken.
7יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃
8Sie achten alles für nichts und reden übel davon und reden und lästern hoch her.
8ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃
9Was sie reden, daß muß vom Himmel herab geredet sein; was sie sagen, das muß gelten auf Erden.
9שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃
10Darum fällt ihnen ihr Pöbel zu und laufen ihnen zu mit Haufen wie Wasser
10לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃
11und sprechen: “Was sollte Gott nach jenen fragen? Was sollte der Höchste ihrer achten?”
11ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃
12Siehe, das sind die Gottlosen; die sind glücklich in der Welt und werden reich.
12הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃
13Soll es denn umsonst sein, daß mein Herz unsträflich lebt und ich meine Hände in Unschuld wasche,
13אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃
14ich bin geplagt täglich, und meine Strafe ist alle Morgen da?
14ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃
15Ich hätte auch schier so gesagt wie sie; aber siehe, damit hätte ich verdammt alle meine Kinder, die je gewesen sind.
15אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃
16Ich dachte ihm nach, daß ich's begreifen möchte; aber es war mir zu schwer,
16ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃
17bis daß ich ging in das Heiligtum Gottes und merkte auf ihr Ende.
17עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃
18Ja, du setzest sie aufs Schlüpfrige und stürzest sie zu Boden.
18אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃
19Wie werden sie so plötzlich zunichte! Sie gehen unter und nehmen ein Ende mit Schrecken.
19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃
20Wie ein Traum, wenn einer erwacht, so machst du, Herr, ihr Bild in der Stadt verschmäht.
20כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃
21Da es mir wehe tat im Herzen und mich stach in meine Nieren,
21כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃
22da war ich ein Narr und wußte nichts; ich war wie ein Tier vor dir.
22ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃
23Dennoch bleibe ich stets an dir; denn du hältst mich bei meiner rechten Hand,
23ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃
24du leitest mich nach deinem Rat und nimmst mich endlich in Ehren an.
24בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃
25Wenn ich nur dich habe, so frage ich nichts nach Himmel und Erde.
25מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃
26Wenn mir gleich Leib und Seele verschmachtet, so bist du doch, Gott, allezeit meines Herzens Trost und mein Teil.
26כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃
27Denn siehe, die von dir weichen, werden umkommen; du bringest um, alle die von dir abfallen.
27כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃
28Aber das ist meine Freude, daß ich mich zu Gott halte und meine Zuversicht setzte auf den Herrn HERRN, daß ich verkündige all dein Tun.
28ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.