Psalmen 31
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Ein Psalm Davids, vorzusingen. HERR, auf dich traue ich, laß mich nimmermehr zu Schanden werden; errette mich durch deine Gerechtigkeit!
1למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃
2Neige deine Ohren zu mir, eilend hilf mir! Sei mir ein starker Fels und eine Burg, daß du mir helfest!
2הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃
3Denn du bist mein Fels und meine Burg, und um deines Namens willen wolltest du mich leiten und führen.
3כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃
4Du wollest mich aus dem Netze ziehen, das sie mir gestellt haben; denn du bist meine Stärke.
4תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃
5In deine Hände befehle ich meinen Geist; du hast mich erlöst, HERR, du treuer Gott.
5בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃
6Ich hasse, die da halten auf eitle Götzen; ich aber hoffe auf den HERRN.
6שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃
7Ich freue mich und bin fröhlich über deine Güte, daß du mein Elend ansiehst und erkennst meine Seele in der Not
7אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃
8und übergibst mich nicht in die Hände des Feindes; du stellst meine Füße auf weiten Raum.
8ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃
9HERR, sei mir gnädig, denn mir ist angst; meine Gestalt ist verfallen vor Trauern, dazu meine Seele und mein Leib.
9חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃
10Denn mein Leben hat abgenommen vor Betrübnis und meine Zeit vor Seufzen; meine Kraft ist verfallen vor meiner Missetat, und meine Gebeine sind verschmachtet.
10כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃
11Es geht mir so übel, daß ich bin eine große Schmach geworden meinen Nachbarn und eine Scheu meinen Verwandten; die mich sehen auf der Gasse, fliehen vor mir.
11מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃
12Mein ist vergessen im Herzen wie eines Toten; ich bin geworden wie ein zerbrochenes Gefäß.
12נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃
13Denn ich höre, wie mich viele schelten, Schrecken ist um und um; sie ratschlagen miteinander über mich und denken, mir das Leben zu nehmen.
13כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃
14Ich aber, HERR, hoffe auf dich und spreche: Du bist mein Gott!
14ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃
15Meine Zeit steht in deinen Händen. Errette mich von der Hand meiner Feinde und von denen, die mich verfolgen.
15בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃
16Laß leuchten dein Antlitz über deinen Knecht; hilf mir durch deine Güte!
16האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃
17HERR, laß mich nicht zu Schanden werden; denn ich rufe dich an. Die Gottlosen müssen zu Schanden werden und schweigen in der Hölle.
17יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃
18Verstummen müssen falsche Mäuler, die da reden gegen den Gerechten frech, stolz und höhnisch.
18תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃
19Wie groß ist deine Güte, die du verborgen hast für die, so dich fürchten, und erzeigest vor den Leuten denen, die auf dich trauen!
19מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃
20Du verbirgst sie heimlich bei dir vor jedermanns Trotz; du verdeckst sie in der Hütte vor den zänkischen Zungen.
20תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃
21Gelobt sei der HERR, daß er hat eine wunderbare Güte mir bewiesen in einer festen Stadt.
21ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃
22Denn ich sprach zu meinem Zagen: Ich bin von deinen Augen verstoßen. Dennoch hörtest du meines Flehens Stimme, da ich zu dir schrie.
22ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃
23Liebet den HERRN, alle seine Heiligen! Die Gläubigen behütet der HERR und vergilt reichlich dem, der Hochmut übt.
23אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃
24Seid getrost und unverzagt, alle, die ihr des HERRN harret!
24חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.