Psalmen 142
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Eine Unterweisung Davids, ein Gebet, da er in der Höhle war. Ich schreie zum HERRN mit meiner Stimme; ich flehe zum HERRN mit meiner Stimme;
1משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃
2ich schütte meine Rede vor ihm aus und zeige an vor ihm meine Not.
2אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃
3Wenn mein Geist in Ängsten ist, so nimmst du dich meiner an. Sie legen mir Stricke auf dem Wege, darauf ich gehe.
3בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃
4Schaue zur Rechten und siehe! da will mich niemand kennen. Ich kann nicht entfliehen; niemand nimmt sich meiner Seele an.
4הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃
5HERR, zu dir schreie ich und sage: Du bist meine Zuversicht, mein Teil im Lande der Lebendigen.
5זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃
6Merke auf meine Klage, denn ich werde sehr geplagt; errette mich von meinen Verfolgern, denn sie sind mir zu mächtig.
6הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃
7Führe meine Seele aus dem Kerker, daß ich danke deinem Namen. Die Gerechten werden sich zu mir sammeln, wenn du mir wohltust.
7הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.