Psalmen 57
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Ein gülden Kleinod Davids, vorzusingen, daß er nicht umkäme, da er vor Saul floh in die Höhle. Sei mir gnädig, Gott, sei mir gnädig! denn auf dich traut meine Seele, und unter dem Schatten deiner Flügel habe ich Zuflucht, bis daß das Unglück vorübergehe.
1למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃
2Ich rufe zu Gott, dem Allerhöchsten, zu Gott, der meines Jammers ein Ende macht.
2אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי׃
3Er sendet vom Himmel und hilft mir von der Schmähung des, der wider mich schnaubt. (Sela.) Gott sendet seine Güte und Treue.
3ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו׃
4Ich liege mit meiner Seele unter den Löwen; die Menschenkinder sind Flammen, ihre Zähne sind Spieße und Pfeile und ihre Zungen scharfe Schwerter.
4נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃
5Erhebe dich, Gott, über den Himmel, und deine Ehre über alle Welt.
5רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃
6Sie stellen meinem Gang Netze und drücken meine Seele nieder; sie graben vor mir eine Grube, und fallen selbst hinein. (Sela.)
6רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃
7Mein Herz ist bereit, Gott, mein Herz ist bereit, daß ich singe und lobe.
7נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה׃
8Wache auf, meine Ehre, wache auf, Psalter und Harfe! Mit der Frühe will ich aufwachen.
8עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר׃
9Herr, ich will dir danken unter den Völkern; ich will dir lobsingen unter den Leuten.
9אודך בעמים אדני אזמרך בל אמים׃
10Denn deine Güte ist, soweit der Himmel ist, und deine Wahrheit, soweit die Wolken gehen.
10כי גדל עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך׃
11Erhebe dich, Gott, über den Himmel, und deine Ehre über alle Welt.
11רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.