Луки 24
Kulish and Puluj Bible (1905)Translation
Kulish and Puluj Bible (1905)
Modern Hebrew Bible
1Первого ж дня тижня, вельми рано, прийшли вони на гріб, несучи, що наготовили, пахощі, і другі з ними.
1ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃
2Знайшли ж камінь відкочений від гробу.
2וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃
3І ввійшовши не знайшли тїла Господа Ісуса.
3ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃
4І сталось, як здумілись вони від сього, ось два чоловіки стояли перед ними в шатах ясних.
4ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃
5Як же полякались вони й нахилили лице до землї, рекли до них: Чого шукаєте живого між мертвими?
5ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃
6Нема Його тут, а встав. Згадайте, як Він промовляв до вас, ще бувши в Галилеї,
6איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃
7глаголючи: Що мусить Син чоловічий бути виданим у руки чоловіків грішників, і бути розпятим, і третього дня воскреснути.
7כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
8І згадали слова Його,
8ותזכרנה את דבריו׃
9і, вернувшись од гробу, сповістили про се все одинайцятьох і всїх инших.
9ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃
10Була ж Мария Магдалина, та Йоанна, та Мария Яковова, й инші з ними, що оповідали перед апостолами се.
10ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃
11І явились перед ними яко видумка слова їх, і не поняли віри їм.
11ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
12Петр же, вставши, побіг до гробу; й нахилившись побачив тільки полотно, що лежало, й пійшов, сам у собі дивуючись тим, що сталось.
12ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃
13І ось двоє з них ійшло того ж дня на село, зване Емаус, гоней з шістьдесять од Єрусалиму.
13והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃
14І розмовляли вони між собою про все те, що стало ся.
14והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃
15І сталось, як розмовляли вони та перепитувались, і сам Ісус наближившись, ійшов з ними.
15ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃
16Очі ж їх були вдержані, щоб не пізнали Його.
16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
17Рече ж до них: Що се за речі, про котрі розмовляєте між собою йдучи, та сумуєте?
17ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
18Озвав ся ж один, на ймя Клеопа й каже до Него: Хиба Ти один захожий у Єрусалимі, і не знаєш, що стало ся в йому сими днями?
18ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃
19І рече їм: Що ж таке? Вони ж сказали Йому: Про Ісуса Назарянина, що був муж пророк, сильний дїлом і словом перед Богом і всїм народом,
19ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃
20як видали Його архиєреї та князї наші на суд смертний і розпяли Його.
20ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃
21Ми ж уповали, що се Він, що має збавити Ізраїля; а до всього того третїй се день іде сьогоднї, як се стало ся;
21ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃
22тільки ж і жінки деякі з наших налякали нас, бувши рано при гробі,
22והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃
23і, не знайшовши тїла Його, прийшли оповідуючи, що явленнє ангелів бачили, котрі глаголють, що Він живий.
23ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃
24І пійшли деякі з наших до гробу, й знайшли так, як і жінки казали; Його ж не бачили.
24וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃
25І рече Він до них: о безумні і лїниві серцем вірувати всьому, що промовили пророки!
25ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃
26Чи не мусїв се терпіти Христос і ввійти в славу свою?
26הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃
27І, почавши від Мойсея і від усїх пророків, виясняв їм у всїх писаннях про Него.
27ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃
28І наближились до села, куди йшли, й Він зробив, нїби хоче йти далїй.
28ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃
29Вони ж удержували Його, кажучи: Зостань ся з нами; бо вже надвечір, і нахилив ся день. І ввійшов, щоб зостатись із ними.
29ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃
30І сталось, як сидїв Він за столом з ними, взявши хлїб, благословив, і переломивши, подав їм.
30ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃
31Їм же відкрились очі, й пізнали вони Його; й став ся Він невидимий їм.
31ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
32І казали вони один до одного: Хиба ж серце наше не горіло в нас, як промовляв до нас у дорозї, і як розкривав нам писання?
32ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃
33І, вставши тієї ж години, вернулись у Єрусалим і знайшли згромаджених одинайцять, і тих, що були з ними,
33ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃
34як говорили: Що встав Господь справдї і явив ся Симонові.
34האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃
35І розповіли вони, що сталось у дорозї, і як пізнали Його в ламанню хлїба.
35ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃
36Як же се вони говорили, сам Ісус став посеред них, і рече їм: Упокій вам.
36עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃
37Вони ж, полякавшись і перестрашившись, думали, що духа бачять.
37והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃
38І рече їм: Чого стрівожились? і чого думки встають у серцях ваших?
38ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃
39Дивіть ся на руки мої і ноги мої, що се сам я. Дотикайтесь мене й вбачайте; бо дух тїла й костей не має, як бачите, що я маю.
39ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃
40І, се глаголючи, показав їм руки й ноги.
40ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃
41Ще ж як не поняли вони віри з радощів та дивувались, рече їм: Маєте що їсти тут?
41והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃
42Вони ж Йому подали риби печеної частину та медового стільника (крижку).
42ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃
43І взявши, їв перед ними.
43ויקח ויאכל לעיניהם׃
44Рече ж їм: Оце ж слова, що глаголав я до вас, ще бувши з вами, що мусить справдити ся все, писане в законї Мойсейовому, й пророках, і псальмах про мене.
44ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
45Тодї розкрив їм розум розуміти писання,
45אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃
46і рече їм: Що так написано й так треба було терпіти Христу й воскреснути з мертвих третього дня;
46ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃
47і проповідуватись в імя Його покаянню і відпущенню гріхів між усїма народами, почавши від Єрусалиму.
47ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃
48Ви ж сьвідки сього.
48ואתם עדים בזאת׃
49І ось я посилаю обітуваннє Отця мого на вас; ви ж сидїть у городї Єрусалимі, поки одягнетесь силою звиш.
49והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃
50І вивів їх геть аж до Витаниї, і, знявши руки свої, благословив їх.
50ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃
51І сталось, як благословляв їх, одступив од них і вознїс ся на небо.
51ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃
52Вони ж, поклонившись Йому, вернулись у Єрусалим, з радощами великими;
52והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃
53і пробували раз у раз у церкві, хвалячи й благословлячи Бога. Амінь.
53ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.