Lucas 24
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Mas no primeiro dia da semana, de madrugada, elas e algumas outras foram ao sepulcro, levando as especiarias que haviam preparado.
1ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃
2Encontraram a pedra rolada do sepulcro.
2וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃
3Entraram, e não encontraram o corpo do Senhor Jesus.
3ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃
4Enquanto estavam muito perplexas com isso, eis que dois homens se puseram ao lado delas com roupas resplandecentes.
4ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃
5Amedrontadas, abaixaram o rosto para a terra. Os homens lhes disseram: “Por que vocês buscam entre os mortos aquele que vive?
5ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃
6Ele não está aqui, mas ressuscitou. Lembrem-se do que ele lhes disse quando ainda estava na Galileia,
6איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃
7dizendo que o Filho do Homem devia ser entregue nas mãos de homens pecadores, ser crucificado, e ressuscitar ao terceiro dia.”
7כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
8Elas se lembraram das palavras dele,
8ותזכרנה את דבריו׃
9voltaram do sepulcro e contaram todas essas coisas aos onze e a todos os outros.
9ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃
10Eram elas Maria Madalena, Joana e Maria, mãe de Tiago. As outras mulheres que estavam com elas contaram essas coisas aos apóstolos.
10ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃
11Essas palavras lhes pareceram loucura, e eles não acreditaram nelas.
11ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
12Mas Pedro se levantou e correu ao sepulcro. Abaixando-se e olhando para dentro, viu as faixas de linho deitadas ali sozinhas, e foi para casa, admirado com o que havia acontecido.
12ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃
13Eis que dois deles estavam indo naquele mesmo dia para uma aldeia chamada Emaús, que ficava a sessenta estádios de Jerusalém.
13והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃
14Eles conversavam um com o outro sobre todas essas coisas que haviam acontecido.
14והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃
15Enquanto conversavam e discutiam entre si, o próprio Jesus se aproximou e foi com eles.
15ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃
16Mas os olhos deles foram impedidos de reconhecê-lo.
16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
17Ele lhes disse: “Sobre o que vocês estão conversando enquanto caminham? Por que estão tristes?”
17ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
18Um deles, chamado Cleopas, respondeu-lhe: “Você é o único forasteiro em Jerusalém que não sabe das coisas que aconteceram lá nestes dias?”
18ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃
19Ele lhes disse: “Que coisas?” Eles lhe disseram: “As coisas a respeito de Jesus, o Nazareno, que foi um profeta poderoso em obras e palavras diante de Deus e de todo o povo;
19ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃
20e como os principais sacerdotes e os nossos governantes o entregaram para ser condenado à morte, e o crucificaram.
20ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃
21Mas nós esperávamos que fosse ele quem redimiria Israel. Sim, e além de tudo isso, hoje já é o terceiro dia desde que essas coisas aconteceram.
21ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃
22Além disso, algumas mulheres do nosso grupo nos deixaram maravilhados; tendo chegado de madrugada ao sepulcro,
22והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃
23e não achando o corpo dele, voltaram dizendo que também tinham tido uma visão de anjos, os quais disseram que ele está vivo.
23ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃
24Alguns dos nossos foram ao sepulcro e o encontraram exatamente como as mulheres haviam dito, mas não o viram.”
24וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃
25Ele lhes disse: “Ó insensatos! Como o coração de vocês é lento para crer em tudo o que os profetas falaram!
25ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃
26O Cristo não tinha que sofrer essas coisas e entrar na sua glória?”
26הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃
27Começando por Moisés e por todos os profetas, ele lhes explicou em todas as Escrituras as coisas a respeito de si mesmo.
27ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃
28Eles se aproximaram da aldeia para onde iam, e ele fez como se fosse para mais longe.
28ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃
29Eles insistiram com ele, dizendo: “Fique conosco, pois já é quase noite, e o dia está quase no fim.” Ele entrou para ficar com eles.
29ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃
30Quando ele se sentou à mesa com eles, tomou o pão e deu graças. Partindo-o, deu-o a eles.
30ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃
31Os olhos deles foram abertos e eles o reconheceram; então ele desapareceu da vista deles.
31ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
32Eles disseram um ao outro: “Não ardia o nosso coração dentro de nós enquanto ele nos falava pelo caminho, e enquanto nos abria as Escrituras?”
32ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃
33Levantaram-se naquela mesma hora, voltaram para Jerusalém e encontraram os onze reunidos, e os que estavam com eles,
33ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃
34dizendo: “O Senhor ressuscitou de fato, e apareceu a Simão!”
34האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃
35Eles relataram as coisas que aconteceram pelo caminho, e como ele foi reconhecido por eles no partir do pão.
35ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃
36Enquanto diziam essas coisas, o próprio Jesus se pôs no meio deles e lhes disse: “Paz seja com vocês.”
36עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃
37Mas eles ficaram aterrorizados e cheios de medo, e supunham ter visto um espírito.
37והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃
38Ele lhes disse: “Por que vocês estão perturbados? Por que surgem dúvidas em seus corações?
38ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃
39Vejam as minhas mãos e os meus pés: sou eu mesmo. Toquem-me e vejam, pois um espírito não tem carne e ossos, como vocês veem que eu tenho.”
39ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃
40Tendo dito isso, ele lhes mostrou as mãos e os pés.
40ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃
41Enquanto eles ainda não acreditavam por causa da alegria, e se maravilhavam, ele lhes disse: “Vocês têm aqui alguma coisa para comer?”
41והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃
42Eles lhe deram um pedaço de peixe assado e um favo de mel.
42ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃
43Ele os tomou e comeu diante deles.
43ויקח ויאכל לעיניהם׃
44Ele lhes disse: “Isto é o que eu lhes falei enquanto ainda estava com vocês: que todas as coisas que estão escritas na lei de Moisés, nos profetas e nos salmos a meu respeito deviam se cumprir.”
44ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
45Então ele lhes abriu o entendimento, para que pudessem compreender as Escrituras.
45אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃
46E lhes disse: “Assim está escrito, e assim era necessário que o Cristo sofresse e ressuscitasse dos mortos ao terceiro dia,
46ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃
47e que o arrependimento e a remissão de pecados fossem pregados em seu nome a todas as nações, começando por Jerusalém.
47ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃
48Vocês são testemunhas dessas coisas.
48ואתם עדים בזאת׃
49Eis que envio sobre vocês a promessa de meu Pai. Mas esperem na cidade de Jerusalém, até que sejam revestidos do poder do alto.”
49והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃
50Ele os levou para fora, até Betânia, e, levantando as mãos, os abençoou.
50ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃
51Enquanto os abençoava, apartou-se deles e foi elevado ao céu.
51ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃
52Eles o adoraram e voltaram para Jerusalém com grande alegria,
52והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃
53e estavam continuamente no templo, louvando e bendizendo a Deus. Amém.
53ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.