Lucas 18
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Ele também lhes contou uma parábola para mostrar que deviam orar sempre e não desanimar,
1וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
2dizendo: “Havia em certa cidade um juiz que não temia a Deus, nem respeitava os homens.
2ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
3Havia naquela cidade uma viúva, e ela frequentemente vinha a ele, dizendo: ‘Defende-me do meu adversário!’
3ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃
4Por algum tempo ele não quis atendê-la; mas depois disse a si mesmo: ‘Embora eu não tema a Deus, nem respeite os homens,
4וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃
5todavia, como esta viúva me incomoda, eu a defenderei, para que ela não me esgote com suas vindas contínuas.’”
5אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
6O Senhor disse: “Ouçam o que diz o juiz injusto.
6ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃
7Acaso Deus não fará justiça aos seus escolhidos, que clamam a ele de dia e de noite, embora seja paciente com eles?
7והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
8Eu lhes digo que ele lhes fará justiça rapidamente. Contudo, quando o Filho do Homem vier, encontrará fé na terra?”
8אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
9Ele também contou esta parábola a alguns que confiavam em sua própria justiça e desprezavam todos os outros:
9ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
10“Dois homens subiram ao templo para orar; um era fariseu, e o outro, cobrador de impostos.
10שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
11O fariseu, em pé, orava assim: ‘Deus, eu te agradeço porque não sou como os demais homens: extorsionários, injustos, adúlteros, ou mesmo como este cobrador de impostos.
11ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
12Jejuo duas vezes por semana. Dou o dízimo de tudo o que ganho.’
12אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃
13Mas o cobrador de impostos, estando de longe, nem mesmo ousava levantar os olhos ao céu, mas batia no peito, dizendo: ‘Deus, sê misericordioso para comigo, um pecador!’
13והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
14Eu lhes digo que este homem desceu para sua casa justificado, e não o outro; pois todo o que se exalta será humilhado, mas o que se humilha será exaltado.”
14אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
15Traziam-lhe também os seus bebês, para que ele os tocasse. Mas, quando os discípulos viram isso, os repreenderam.
15ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
16Jesus os chamou, dizendo: “Deixem as criancinhas vir a mim, e não as impeçam, pois o Reino de Deus pertence aos que são semelhantes a elas.
16ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
17Em verdade lhes digo: quem não receber o Reino de Deus como uma criancinha de modo algum entrará nele.”
17אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
18Certo líder lhe perguntou, dizendo: “Bom Mestre, o que farei para herdar a vida eterna?”
18וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
19Jesus lhe perguntou: “Por que você me chama de bom? Ninguém é bom, exceto um: Deus.
19ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
20Você conhece os mandamentos: ‘Não cometa adultério’, ‘Não mate’, ‘Não roube’, ‘Não dê falso testemunho’, ‘Honre seu pai e sua mãe’.”
20את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
21Ele disse: “Tenho guardado todas essas coisas desde a minha juventude.”
21ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃
22Quando Jesus ouviu essas coisas, disse-lhe: “Ainda lhe falta uma coisa. Venda tudo o que você tem e distribua aos pobres. Então você terá um tesouro no céu; depois venha e siga-me.”
22וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
23Mas, quando ele ouviu essas coisas, ficou muito triste, pois era muito rico.
23ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
24Jesus, vendo que ele ficou muito triste, disse: “Como é difícil para os que têm riquezas entrar no Reino de Deus!
24וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
25Pois é mais fácil um camelo passar pelo olho de uma agulha do que um rico entrar no Reino de Deus.”
25כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
26Os que ouviram isso disseram: “Então, quem pode ser salvo?”
26ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
27Mas ele disse: “As coisas que são impossíveis para os homens são possíveis para Deus.”
27ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
28Pedro disse: “Veja, nós deixamos tudo e te seguimos.”
28ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
29Ele lhes disse: “Em verdade lhes digo: não há ninguém que tenha deixado casa, esposa, irmãos, pais ou filhos por causa do Reino de Deus,
29ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
30que não receba muitas vezes mais neste tempo, e no mundo vindouro, a vida eterna.”
30ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
31Ele chamou os doze à parte e lhes disse: “Eis que estamos subindo para Jerusalém, e todas as coisas que estão escritas pelos profetas a respeito do Filho do Homem se cumprirão.
31ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃
32Pois ele será entregue aos gentios, será zombado, tratado vergonhosamente e cuspido.
32כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
33Eles o açoitarão e o matarão. No terceiro dia, ele ressuscitará.”
33ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
34Eles não entenderam nada dessas coisas. Isso lhes estava oculto, e eles não compreendiam o que era dito.
34והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
35Ao aproximar-se ele de Jericó, um certo cego estava sentado à beira do caminho, mendigando.
35ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃
36Ouvindo uma multidão passar, ele perguntou o que significava aquilo.
36וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃
37Disseram-lhe que Jesus de Nazaré estava passando.
37ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃
38Ele clamou: “Jesus, Filho de Davi, tem misericórdia de mim!”
38ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
39Os que iam à frente o repreenderam, para que ficasse quieto; mas ele clamava ainda mais: “Filho de Davi, tem misericórdia de mim!”
39וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
40Parando, Jesus ordenou que o trouxessem a ele. Quando ele chegou perto, perguntou-lhe:
40ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
41“O que você quer que eu lhe faça?” Ele disse: “Senhor, que eu possa ver novamente.”
41מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
42Jesus lhe disse: “Volte a enxergar. A sua fé o curou.”
42ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
43Imediatamente ele recuperou a visão e o seguiu, glorificando a Deus. Todo o povo, quando viu isso, louvou a Deus.
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.