Lucas 14
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Quando ele entrou na casa de um dos líderes dos fariseus num sábado para comer pão, eles o observavam.
1ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃
2Eis que um certo homem que tinha hidropisia estava diante dele.
2והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃
3Jesus, respondendo, falou aos intérpretes da lei e aos fariseus, dizendo: “É lícito curar no sábado?”
3ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃
4Mas eles ficaram calados. Então ele o tomou, o curou e o despediu.
4ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃
5Ele lhes respondeu: “Qual de vocês, se o seu filho ou um boi cair num poço, não o tirará imediatamente no dia de sábado?”
5ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃
6Eles não puderam lhe responder a respeito dessas coisas.
6ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃
7Ele contou uma parábola aos convidados, ao notar como escolhiam os melhores lugares, dizendo-lhes:
7וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃
8“Quando você for convidado por alguém para um banquete de casamento, não se sente no lugar de honra, pois talvez alguém mais honrado do que você tenha sido convidado,
8כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃
9e aquele que convidou a ambos venha e lhe diga: 'Ceda o lugar a este homem'. Então você começará, com vergonha, a ocupar o último lugar.
9ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃
10Mas, quando você for convidado, vá e sente-se no último lugar, para que, quando vier aquele que o convidou, ele lhe diga: 'Amigo, venha para um lugar mais alto'. Então você será honrado na presença de todos os que se sentam à mesa com você.
10אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃
11Pois todo o que a si mesmo se exaltar será humilhado, e quem a si mesmo se humilhar será exaltado.”
11כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
12Ele também disse àquele que o havia convidado: “Quando você der um jantar ou uma ceia, não chame os seus amigos, nem os seus irmãos, nem os seus parentes, nem os vizinhos ricos, para que não aconteça que eles também o convidem em retribuição, e isso lhe seja pago.
12וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃
13Mas, quando você der um banquete, convide os pobres, os aleijados, os mancos e os cegos;
13אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃
14e você será abençoado, porque eles não têm como lhe retribuir. Pois isso lhe será recompensado na ressurreição dos justos.”
14ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃
15Ao ouvir essas coisas, um dos que estavam sentados à mesa com ele lhe disse: “Bem-aventurado aquele que participar do banquete no Reino de Deus!”
15וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃
16Mas ele lhe disse: “Um certo homem deu uma grande ceia e convidou muitas pessoas.
16והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃
17Na hora da ceia, ele enviou o seu servo para dizer aos convidados: 'Venham, pois tudo já está pronto'.
17וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃
18Mas todos, sem exceção, começaram a dar desculpas. “O primeiro lhe disse: 'Comprei um campo e preciso ir vê-lo. Peço-lhe que me desculpe.'
18ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃
19“Outro disse: 'Comprei cinco juntas de bois e vou experimentá-las. Peço-lhe que me desculpe.'
19ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃
20“Ainda outro disse: 'Casei-me e, por isso, não posso ir.'
20ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃
21“Aquele servo voltou e relatou essas coisas ao seu senhor. Então o dono da casa, irado, disse ao seu servo: 'Saia depressa pelas ruas e becos da cidade e traga para cá os pobres, os aleijados, os cegos e os mancos.'
21ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃
22“O servo disse: 'Senhor, o que ordenaste foi feito, e ainda há lugar.'
22ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃
23“O senhor disse ao servo: 'Saia pelos caminhos e cercas e obrigue-os a entrar, para que a minha casa fique cheia.
23ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃
24Pois eu lhes digo que nenhum daqueles homens que foram convidados provará da minha ceia. Pois muitos são chamados, mas poucos são escolhidos. '“
24כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃
25Ora, grandes multidões o acompanhavam. Ele se virou e lhes disse:
25והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃
26“Se alguém vem a mim e não despreza o seu próprio pai, mãe, esposa, filhos, irmãos e irmãs, e até mesmo a sua própria vida, não pode ser meu discípulo.
26איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃
27Quem não carrega a sua própria cruz e não me segue não pode ser meu discípulo.
27ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃
28Pois qual de vocês, querendo construir uma torre, não se assenta primeiro e calcula o custo, para ver se tem o suficiente para terminá-la?
28כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃
29Caso contrário, depois de lançar o alicerce e não conseguir terminar, todos os que virem começarão a zombar dele,
29פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃
30dizendo: 'Este homem começou a construir e não conseguiu terminar.'
30כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃
31Ou qual é o rei que, indo para a guerra contra outro rei, não se assenta primeiro e considera se com dez mil homens pode enfrentar o que vem contra ele com vinte mil?
31אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃
32Caso contrário, estando o outro ainda longe, ele envia uma embaixada e pede condições de paz.
32ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃
33Assim, pois, qualquer de vocês que não renuncia a tudo o que tem, não pode ser meu discípulo.
33ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃
34“O sal é bom, mas se o sal perder o sabor, com que será temperado?
34טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃
35Não serve nem para a terra nem para o monte de esterco. É jogado fora. Quem tem ouvidos para ouvir, ouça.”
35לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.