Luka 14
Meriam Mir GospelsTranslation
Meriam Mir Gospels
Modern Hebrew Bible
1Ege nerute sabath baruk, E bakeamulu nerute kole ra meta, Faresaio le, E lagelag ero, uiaba abi deraimer.
1ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃
2Dasmer, nerute le abi opem, begur gim.
2והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃
3Ege Iesu de uabi daratagerare, gaire Ereuer gelar giz pako Faresaio giz, kega, Nako abkoreb idigiri gim sabath ge, nako nolea?
3ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃
4Ege uiaba mer baomare. Ege E abi erpei, a abi idigiri, E emariklu.
4ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃
5Ege E uiabi daratagerare, kega, Na le nagri asina a kau ege ekesmer auak ge, nako nole sabath ge deguar?
5ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃
6Uiaba nole abi mer atuat kak abele lu.
6ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃
7Ege E uiabi daratagerare nerute mer babisdarie uader namarida, E uiabi umele E dikiapor au lu E eidi; ege E uiabi daratagerare, kega,
7וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃
8Ese nerute le mari uanatager, kega, Bakeamu uetpurem, ma nole eidi au lu ge: nole nerute aule mari namarida.
8כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃
9Ege emariklu le bakeamulu uabim, E mari detager, Ekemer pako abele kole: ege ma bakeamulu kebi lu sirip ge.
9ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃
10Mokakalam mari namarida, ma kabeamu eidi kebi lu ge; iaueakai le namarid mari uanatager, kega, Tabakeamu, oe, ueakai ma bakeamu au kalu: iaueakai ma nagri zorom uiabi opem, uader eidi okakis mari dog.
10אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃
11Abelelam, ese nerute le tababu bakai aule, E kebile; ese nerute le tababu bakai kebile, E aule.
11כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
12Ege E abi detager, le abi namarida, Ese ma derser uetpurem, pako leuer aroem, ma nolea tebudem mer tigri, pako leem mara boai, pako luglug le maike mari dog; iaueakai uiaba ko mari mer tigri, mari bodomalam.
12וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃
13Ese ma derser uetpurem, ma mer tigri uiabim gaire le lu kak, pako atkurit atkurit, pako pone sadamer:
13אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃
14Iaueakai ma uerkab; abelelam uiaba umer kak mari bodomalam: ia mari bodomalam keubu gerger, gaire le oituli ko obako.
14ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃
15Nerute le emeri okakis eroli, ege E asoli gaire lu, epe E abi detager, kega, Uerkab abele le leuer eroli Ade ra baselaia ge.
15וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃
16Ege E abi detager, kega, Nerute le de derseri au uetpur; E mer tigri gaire leem:
16והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃
17Ege abele uetpur gerger baruk, E namariklu abara memeg le uiabim uader namarkare, kega, Ua tabakeuare; abelelam gaire lu uridili emetu derser.
17וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃
18Epe uiaba mer batager, ui ge netate dikiaporare. Ege nerute le lut abi detager, kega, Kai sep arapeilu, abkoreb kaka nabakeamulu dasmer: debele ma kari namarik.
18ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃
19Ege nerute le lut detager, kega, Kaka tais faif kau abele kaulam, kaka bakeamu, iaueakai kaka uiabi mirem: debele ma kari namarik.
19ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃
20Ege nerute le detager, kega, Kaka nagri kosker, abelelam kaka umer kak bakeamulu.
20ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃
21Ege abele memeg le tabakeamu, E abi detager, tabara opole, abele gaire lu. Le giz abele boai au urker, ege tabara memeg le detager, Ma dudum bakeamu mager gabem abele uteb ge, ma taraisauem gaire le nolea lu kak, pako atkurit atkurit le, pako gaire sadamer le.
21ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃
22Ege memeg le lut abi detager, kega, Opole, ege emetu ge esemulu gaire lu ge ma natomeret, epe abele meta nole le kak.
22ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃
23Ege abele opole de abele memeg le detager, kega, Ma bakeamulu au gabem, a asakirik, ma uiaba elele daratagerauem ko tabakeamu, iaueakai kara meta mitkar.
23ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃
24Abelegelam kaka uabi detagereda, nole nerute le uiabim mer tigri, eroli kara uetpur ge.
24כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃
25Ege E okakis gaire lekub ge bakeamulu: ege egreemalu, a uiabi daratagerare,
25והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃
26Ese nerute le karim tabakeamu, a nole derara tabara aba, a apu, a kosker, a omasker giz, a boai giz, a berbet giz, pako tabara eded, umer kak E dali kara kaimeg kar.
26איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃
27Ese nerute le nole tabara satauro ais, a nole kari narmili, nole abkoreb kara kaimeg kar.
27ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃
28Na le lagelag baker kar ikeli? Debele emeri a dikiapor naket mani bodomalam nako abkoreb iaueakai ikeli eseemuda.
28כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃
29Ueakai uiaba abi neg degarare, abelelam E giz ikeli, nole aseamur kak,
29פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃
30Uiaba detager, kega, Abele le E ditimeda ikeli, a nole aseamur kak.
30כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃
31Na opole E lagelag ares nerute opole? Debele emeri a dikiapore nako umele ares abara le ten thausan, epe nerute le tabakeamu aresem, E nagri tuenti thausan le.
31אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃
32Ese umer kak ares, debele nerute le emarik, abelelam E muriz ge, E daisumuda nole ares.
32ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃
33Mokakalam abele le nole abkoreb kara kaimeg, ese E nole adem gaire lu uridili.
33ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃
34Sol debe lu: ese nole kurabkurab, nako uaba iako kurabem?
34טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃
35Nolea abkoreb sep ge, a nole abkoreb gaire poipi lu giz ge: epe adem bataueret. Ese le nagri grip, debele asoli.
35לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.