Joel 1
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1A palavra do SENHOR que veio a Joel, filho de Petuel.
1דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל׃
2Ouçam isto, vocês, anciãos, e escutem, todos vocês, habitantes da terra! Algo assim já aconteceu em seus dias, ou nos dias de seus pais?
2שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃
3Contem sobre isso aos seus filhos, e que seus filhos contem aos filhos deles, e os filhos deles, à geração seguinte.
3עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃
4O que o enxame de gafanhotos deixou, o grande gafanhoto comeu. O que o grande gafanhoto deixou, o gafanhoto comeu. O que o gafanhoto deixou, a lagarta comeu.
4יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃
5Acordem, bêbados, e chorem! Uivem, todos vocês, bebedores de vinho, por causa do vinho doce, pois foi cortado da boca de vocês.
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
6Pois uma nação subiu contra a minha terra, forte e sem número. Seus dentes são dentes de leão, e tem as presas de uma leoa.
6כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃
7Arrasou a minha videira, e despojou a minha figueira. Arrancou a sua casca e a jogou fora. Seus galhos ficaram brancos.
7שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃
8Lamente como uma virgem vestida de pano de saco pelo marido de sua juventude!
8אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃
9A oferta de cereais e a oferta de bebida foram cortadas da casa do SENHOR. Os sacerdotes, ministros do SENHOR, estão de luto.
9הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃
10O campo está arrasado. A terra pranteia, pois o cereal está destruído, O vinho novo secou, e o azeite escasseia.
10שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃
11Envergonhem-se, agricultores! Uivem, vinhateiros, pelo trigo e pela cevada; pois a colheita do campo pereceu.
11הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃
12A videira secou, e a figueira murchou— a romãzeira, também a palmeira e a macieira, sim, todas as árvores do campo murcharam; pois a alegria murchou entre os filhos dos homens.
12הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃
13Vistam-se de pano de saco e lamentem, sacerdotes! Uivem, ministros do altar. Venham, passem a noite vestidos de pano de saco, ministros do meu Deus, pois a oferta de cereais e a oferta de bebida foram retidas da casa do seu Deus.
13חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃
14Santifiquem um jejum. Convoquem uma assembleia solene. Reúnam os anciãos e todos os habitantes da terra na casa do SENHOR, o seu Deus, e clamem ao SENHOR.
14קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃
15Ai daquele dia! Pois o dia do SENHOR está próximo, e virá como destruição da parte do Todo-Poderoso.
15אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃
16Não foi o alimento cortado diante dos nossos olhos, a alegria e o regozijo da casa do nosso Deus?
16הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃
17As sementes apodrecem debaixo dos seus torrões. Os celeiros estão desolados. Os armazéns estão em ruínas, pois o cereal murchou.
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
18Como gemem os animais! As manadas de gado estão perplexas, porque não têm pasto. Sim, os rebanhos de ovelhas estão desolados.
18מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃
19SENHOR, a ti eu clamo, pois o fogo devorou os pastos do deserto, e a chama queimou todas as árvores do campo.
19אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃
20Sim, os animais do campo suspiram por ti, pois os ribeiros de água secaram, e o fogo devorou os pastos do deserto.
20גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.