Lucas 23
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Toda a assembleia deles se levantou e o levou diante de Pilatos.
1ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃
2Começaram a acusá-lo, dizendo: “Encontramos este homem pervertendo a nação, proibindo pagar impostos a César e dizendo que ele mesmo é Cristo, um rei.”
2ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃
3Pilatos lhe perguntou: “Tu és o Rei dos Judeus?” Ele lhe respondeu: “Tu o dizes.”
3וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃
4Pilatos disse aos sumos sacerdotes e às multidões: “Não encontro base para acusação contra este homem.”
4ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃
5Mas eles insistiam, dizendo: “Ele agita o povo, ensinando por toda a Judeia, começando desde a Galileia até este lugar.”
5והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃
6Mas quando Pilatos ouviu falar da Galileia, perguntou se o homem era galileu.
6ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃
7Quando descobriu que ele era da jurisdição de Herodes, enviou-o a Herodes, que também estava em Jerusalém naqueles dias.
7וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃
8Ora, quando Herodes viu Jesus, ficou muito alegre, pois havia muito tempo queria vê-lo, porque tinha ouvido muitas coisas a seu respeito. Ele esperava que Jesus realizasse algum milagre.
8וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃
9Fez-lhe muitas perguntas, mas Jesus não lhe respondeu.
9וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃
10Os sumos sacerdotes e os escribas estavam ali, acusando-o veementemente.
10ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃
11Herodes, com os seus soldados, o humilhou e zombou dele. Vestindo-o com roupas luxuosas, mandaram-no de volta a Pilatos.
11ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃
12Herodes e Pilatos tornaram-se amigos naquele mesmo dia, pois antes eram inimigos um do outro.
12ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃
13Pilatos convocou os sumos sacerdotes, os governantes e o povo,
13ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃
14e lhes disse: “Vocês me trouxeram este homem como alguém que perverte o povo, e eis que, tendo-o examinado diante de vocês, não encontrei base para acusação contra este homem em relação àquelas coisas das quais vocês o acusam.
14ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃
15Nem Herodes, pois eu os enviei a ele. Vejam, este homem não fez nada que mereça a morte.
15וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃
16Portanto, eu o castigarei e o soltarei.”
16על כן איסרנו ואפטרנו׃
17Ora, ele tinha de soltar um prisioneiro para eles durante a festa.
17ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃
18Mas todos gritaram juntos, dizendo: “Fora com este homem! Solte-nos Barrabás!” —
18ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃
19alguém que foi lançado na prisão por uma certa revolta na cidade, e por assassinato.
19והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃
20Então Pilatos falou com eles novamente, querendo soltar Jesus,
20ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃
21mas eles gritavam, dizendo: “Crucifique! Crucifique-o!”
21והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃
22Ele lhes disse pela terceira vez: “Por quê? Que mal este homem fez? Não encontrei nele crime digno de morte. Portanto, eu o castigarei e o soltarei.”
22ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃
23Mas eles insistiam aos gritos, pedindo que ele fosse crucificado. As vozes deles e as dos sumos sacerdotes prevaleceram.
23ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃
24Pilatos decretou que o que eles pediam fosse feito.
24ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃
25Ele soltou aquele que havia sido lançado na prisão por insurreição e assassinato, a quem eles pediam, mas entregou Jesus à vontade deles.
25ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃
26Quando o levavam, agarraram um certo Simão de Cirene, que vinha do campo, e colocaram a cruz sobre ele para carregá-la atrás de Jesus.
26וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃
27Uma grande multidão do povo o seguia, incluindo mulheres que também choravam e lamentavam por ele.
27וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃
28Mas Jesus, voltando-se para elas, disse: “Filhas de Jerusalém, não chorem por mim, mas chorem por vocês mesmas e por seus filhos.
28ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃
29Pois eis que vêm dias em que dirão: 'Bem-aventuradas as estéreis, os ventres que nunca geraram e os seios que nunca amamentaram.'
29כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃
30Então começarão a dizer aos montes: 'Caiam sobre nós!' e às colinas: 'Cubram-nos.'
30אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃
31Pois se fazem estas coisas na árvore verde, o que será feito na seca?”
31כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃
32Dois criminosos também eram levados com ele para serem mortos.
32וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃
33Quando chegaram ao lugar chamado “A Caveira”, eles o crucificaram ali com os criminosos, um à direita e o outro à esquerda.
33ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃
34Jesus disse: “Pai, perdoa-lhes, pois eles não sabem o que estão fazendo.” Dividindo as suas vestes entre si, lançaram sortes.
34ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃
35O povo estava ali, observando. Os governantes também zombavam dele, dizendo: “Ele salvou os outros. Que salve a si mesmo, se este é o Cristo de Deus, o seu escolhido!”
35והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃
36Os soldados também zombavam dele, aproximando-se e oferecendo-lhe vinagre,
36ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃
37e dizendo: “Se tu és o Rei dos Judeus, salva a ti mesmo!”
37ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃
38Uma inscrição também foi escrita sobre ele em grego, latim e hebraico: “ESTE É O REI DOS JUDEUS.”
38וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃
39Um dos criminosos que estavam pendurados o insultava, dizendo: “Se tu és o Cristo, salva a ti mesmo e a nós!”
39ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃
40Mas o outro respondeu e, repreendendo-o, disse: “Você nem mesmo teme a Deus, vendo que está sob a mesma condenação?
40ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃
41E nós, na verdade, com justiça, pois recebemos a devida recompensa por nossos atos, mas este homem não fez nada de errado.”
41והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃
42Ele disse a Jesus: “Senhor, lembra-te de mim quando entrares no teu Reino.”
42ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃
43Jesus lhe disse: “Em verdade te digo, hoje estarás comigo no Paraíso.”
43ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃
44Já era cerca da hora sexta, e houve trevas sobre toda a terra até a hora nona.
44ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
45O sol escureceu, e o véu do templo rasgou-se ao meio.
45ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃
46Jesus, clamando em alta voz, disse: “Pai, nas tuas mãos entrego o meu espírito!” Tendo dito isso, ele expirou.
46ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃
47Quando o centurião viu o que havia acontecido, glorificou a Deus, dizendo: “Certamente este era um homem justo.”
47וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃
48Todas as multidões que se reuniram para ver isso, quando viram as coisas que haviam acontecido, voltaram para casa batendo no peito.
48וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃
49Todos os seus conhecidos e as mulheres que o seguiram desde a Galileia ficaram de longe, observando essas coisas.
49וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃
50Eis que havia um homem chamado José, que era membro do conselho, um homem bom e justo
50והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃
51(ele não havia consentido com a decisão e a ação deles), de Arimateia, uma cidade dos judeus, que também esperava pelo Reino de Deus.
51אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃
52Este homem foi a Pilatos e pediu o corpo de Jesus.
52ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃
53Ele o tirou da cruz, envolveu-o em um lençol de linho e o colocou em um túmulo escavado na rocha, onde ninguém jamais havia sido colocado.
53ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃
54Era o dia da Preparação, e o Sábado estava se aproximando.
54ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃
55As mulheres que tinham vindo com ele da Galileia o seguiram, e viram o túmulo e como o seu corpo foi colocado.
55ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃
56Elas voltaram e prepararam especiarias e unguentos. No Sábado, descansaram de acordo com o mandamento.
56ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.