Lucas 9
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Ele reuniu os doze e deu-lhes poder e autoridade sobre todos os demônios, e para curar doenças.
1ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃
2Ele os enviou a pregar o Reino de Deus e a curar os enfermos.
2וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃
3Ele lhes disse: “Não levem nada para a viagem — nem bordão, nem alforje, nem pão, nem dinheiro. Não tenham duas túnicas cada um.
3ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃
4Em qualquer casa em que entrarem, fiquem ali, e dali partam.
4והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃
5E todos os que não os receberem, ao saírem daquela cidade, sacudam até mesmo o pó dos seus pés, como testemunho contra eles.”
5וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃
6Eles partiram e foram por todas as aldeias, anunciando o evangelho e curando por toda parte.
6ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃
7Ora, Herodes, o tetrarca, ouviu falar de tudo o que era feito por ele; e ficou muito perplexo, porque alguns diziam que João havia ressuscitado dos mortos,
7וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃
8e por alguns que Elias havia aparecido, e por outros que um dos antigos profetas havia ressuscitado.
8ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃
9Herodes disse: “A João eu mandei decapitar, mas quem é este de quem ouço tais coisas?” E ele procurava vê-lo.
9ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
10Os apóstolos, quando retornaram, contaram-lhe as coisas que haviam feito. Ele os tomou consigo e retirou-se à parte para uma região deserta de uma cidade chamada Betsaida.
10וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃
11Mas as multidões, percebendo isso, o seguiram. Ele as acolheu, falou-lhes do Reino de Deus, e curou os que precisavam de cura.
11והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃
12O dia começou a declinar; e os doze aproximaram-se e disseram-lhe: “Despede a multidão, para que possam ir às aldeias e campos vizinhos, e encontrem pousada e consigam comida, pois estamos aqui em um lugar deserto.”
12והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃
13Mas ele lhes disse: “Dêem-lhes vocês mesmos algo para comer.” Eles disseram: “Não temos mais do que cinco pães e dois peixes, a menos que fôssemos comprar comida para todo este povo.”
13ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃
14Pois eram cerca de cinco mil homens. Ele disse aos seus discípulos: “Façam-nos sentar em grupos de cerca de cinquenta cada.”
14כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃
15Eles assim fizeram, e fizeram todos se sentar.
15ויעשו כן ויושיבו את כלם׃
16Ele tomou os cinco pães e os dois peixes e, olhando para o céu, os abençoou, os partiu e os deu aos discípulos para que os servissem à multidão.
16ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃
17Eles comeram e todos ficaram satisfeitos. E recolheram doze cestos de pedaços que sobraram.
17ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃
18Enquanto ele orava sozinho, os discípulos estavam perto dele, e ele lhes perguntou: “Quem as multidões dizem que eu sou?”
18ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃
19Eles responderam: “'João Batista', mas outros dizem: 'Elias', e outros, que um dos antigos profetas ressuscitou.”
19ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃
20Ele lhes disse: “Mas vocês, quem dizem que eu sou?” Pedro respondeu: “O Cristo de Deus.”
20ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃
21Mas ele os advertiu e ordenou-lhes que não contassem isso a ninguém,
21ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃
22dizendo: “O Filho do Homem deve sofrer muitas coisas, e ser rejeitado pelos anciãos, principais sacerdotes e escribas, e ser morto, e ao terceiro dia ressuscitar.”
22ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃
23Ele disse a todos: “Se alguém deseja vir após mim, negue-se a si mesmo, tome a sua cruz, e siga-me.
23ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃
24Pois quem quiser salvar a sua vida a perderá, mas quem perder a sua vida por minha causa a salvará.
24כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃
25Pois que aproveita ao homem ganhar o mundo inteiro, e perder ou destruir a si mesmo?
25כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃
26Pois quem se envergonhar de mim e das minhas palavras, dele o Filho do Homem se envergonhará quando vier na sua glória, e na glória do Pai, e dos santos anjos.
26כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃
27Mas eu lhes digo a verdade: Há alguns dos que estão aqui que de modo nenhum provarão a morte até que vejam o Reino de Deus.”
27ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃
28Cerca de oito dias depois destas palavras, ele tomou consigo a Pedro, João e Tiago, e subiu ao monte para orar.
28ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃
29Enquanto ele orava, a aparência do seu rosto se alterou, e as suas roupas tornaram-se brancas e resplandecentes.
29ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃
30Eis que dois homens conversavam com ele, os quais eram Moisés e Elias,
30והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃
31que apareceram em glória e falavam da sua partida, a qual ele estava para cumprir em Jerusalém.
31אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃
32Pedro e os que estavam com ele estavam dominados pelo sono, mas, quando despertaram completamente, viram a glória de Jesus e os dois homens que estavam com ele.
32ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃
33Enquanto estes se apartavam dele, Pedro disse a Jesus: “Mestre, é bom estarmos aqui. Façamos três tendas: uma para ti, uma para Moisés e uma para Elias”, não sabendo o que dizia.
33ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃
34Enquanto ele dizia estas coisas, veio uma nuvem e os cobriu com a sua sombra, e eles tiveram medo ao entrarem na nuvem.
34הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃
35Uma voz saiu da nuvem, dizendo: “Este é o meu Filho amado. Ouçam-no!”
35ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃
36Quando a voz cessou, Jesus estava sozinho. Eles guardaram silêncio e, naqueles dias, não contaram a ninguém nada do que haviam visto.
36ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
37No dia seguinte, quando desceram do monte, uma grande multidão veio ao seu encontro.
37ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃
38Eis que um homem da multidão clamou, dizendo: “Mestre, eu te imploro que olhes para o meu filho, pois ele é o meu único filho.
38והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃
39Eis que um espírito o toma; ele de repente grita, e o espírito o convulsiona até fazê-lo espumar. Mal o deixa e o fere gravemente.
39והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃
40Eu implorei aos teus discípulos que o expulsassem, e eles não conseguiram.”
40ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃
41Jesus respondeu: “Geração incrédula e perversa, até quando estarei com vocês e os suportarei? Traga o seu filho aqui.”
41ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃
42Enquanto ele ainda se aproximava, o demônio o derrubou e o convulsionou violentamente. Mas Jesus repreendeu o espírito imundo, curou o menino e o devolveu ao seu pai.
42ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃
43Todos ficaram maravilhados com a majestade de Deus. Mas enquanto todos se maravilhavam com todas as coisas que Jesus fazia, ele disse aos seus discípulos:
43וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃
44“Gravem bem estas palavras: o Filho do Homem será entregue nas mãos dos homens.”
44שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃
45Mas eles não entenderam o que ele disse. Isso lhes estava oculto, para que não o compreendessem, e tinham medo de lhe perguntar a respeito.
45והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
46Surgiu uma discussão entre eles sobre qual deles seria o maior.
46ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃
47Jesus, percebendo o que pensavam em seu íntimo, tomou uma criança e a colocou ao seu lado,
47וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃
48e disse-lhes: “Quem recebe esta criança em meu nome, recebe a mim. E quem me recebe, recebe aquele que me enviou. Pois quem é o menor entre todos vocês, este será grande.”
48ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃
49João respondeu: “Mestre, vimos alguém expulsando demônios em teu nome, e nós o proibimos, porque ele não te segue conosco.”
49ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃
50Jesus lhe disse: “Não o proíbam, pois quem não é contra nós, é por nós.”
50ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃
51Quando se aproximaram os dias de ele ser elevado aos céus, Jesus decidiu firmemente ir a Jerusalém
51ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃
52e enviou mensageiros à sua frente. Eles foram e entraram em uma aldeia dos samaritanos para fazer os preparativos para ele.
52וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃
53Mas eles não o receberam, porque ele estava a caminho de Jerusalém.
53ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃
54Quando os seus discípulos, Tiago e João, viram isso, disseram: “Senhor, queres que mandemos descer fogo do céu e os destrua, assim como Elias fez?”
54ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃
55Mas ele voltou-se e os repreendeu: “Vocês não sabem de que tipo de espírito vocês são.
55ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃
56Pois o Filho do Homem não veio para destruir as vidas dos homens, mas para salvá-las.” E foram para outra aldeia.
56כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃
57Enquanto seguiam pelo caminho, um certo homem lhe disse: “Senhor, quero segui-lo aonde quer que vá.”
57ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃
58Jesus lhe disse: “As raposas têm tocas e as aves do céu têm ninhos, mas o Filho do Homem não tem onde reclinar a cabeça.”
58ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃
59Ele disse a outro: “Siga-me!” Mas ele disse: “Senhor, permite-me ir primeiro sepultar meu pai.”
59ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃
60Mas Jesus lhe disse: “Deixe os mortos sepultarem os seus próprios mortos, mas você, vá e anuncie o Reino de Deus.”
60ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃
61Outro também disse: “Eu quero te seguir, Senhor, mas primeiro deixe-me despedir-me dos que estão em minha casa.”
61ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃
62Mas Jesus lhe disse: “Ninguém que lança mão do arado e olha para trás é apto para o Reino de Deus.”
62ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.