Luke 9
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Then Jesus called the Twelve together and gave them power and authority over all demons, and power to cure diseases.
1ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃
2And He sent them out to proclaim the kingdom of God and to heal the sick.
2וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃
3“Take nothing for the journey,” He told them, “no staff, no bag, no bread, no money, no second tunic.
3ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃
4Whatever house you enter, stay there until you leave that area.
4והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃
5If anyone does not welcome you, shake the dust off your feet when you leave that town, as a testimony against them.”
5וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃
6So they set out and went from village to village, preaching the gospel and healing people everywhere.
6ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃
7When Herod the tetrarch heard about all that was happening, he was perplexed. For some were saying that John had risen from the dead,
7וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃
8others that Elijah had appeared, and still others that a prophet of old had arisen.
8ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃
9“I beheaded John,” Herod said, “but who is this man I hear such things about?” And he kept trying to see Jesus.
9ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
10Then the apostles returned and reported to Jesus all that they had done. Taking them away privately, He withdrew to a town called Bethsaida.
10וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃
11But the crowds found out and followed Him. He welcomed them and spoke to them about the kingdom of God, and He healed those who needed healing.
11והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃
12As the day neared its end, the Twelve came to Jesus and said, “Dismiss the crowd so they can go to the surrounding villages and countryside for lodging and provisions. For we are in a desolate place here.”
12והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃
13But Jesus told them, “You give them something to eat.” “We have only five loaves of bread and two fish,” they answered, “unless we go and buy food for all these people.”
13ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃
14(There were about five thousand men.) He told His disciples, “Have them sit down in groups of about fifty each.”
14כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃
15They did so, and everyone was seated.
15ויעשו כן ויושיבו את כלם׃
16Taking the five loaves and the two fish and looking up to heaven, Jesus spoke a blessing and broke them. Then He gave them to the disciples to set before the people.
16ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃
17They all ate and were satisfied, and the disciples picked up twelve basketfuls of broken pieces that were left over.
17ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃
18One day as Jesus was praying in private and the disciples were with Him, He questioned them: “Who do the crowds say I am?”
18ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃
19They replied, “Some say John the Baptist; others say Elijah; and still others, that a prophet of old has arisen.”
19ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃
20“But what about you?” Jesus asked. “Who do you say I am?” Peter answered, “The Christ of God.”
20ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃
21Jesus strictly warned them not to tell this to anyone.
21ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃
22“The Son of Man must suffer many things,” He said. “He must be rejected by the elders, chief priests, and scribes, and He must be killed and on the third day be raised to life.”
22ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃
23Then Jesus said to all of them, “If anyone wants to come after Me, he must deny himself and take up his cross daily and follow Me.
23ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃
24For whoever wants to save his life will lose it, but whoever loses his life for My sake will save it.
24כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃
25What does it profit a man to gain the whole world, yet lose or forfeit his very self?
25כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃
26If anyone is ashamed of Me and My words, the Son of Man will be ashamed of him when He comes in His glory and in the glory of the Father and of the holy angels.
26כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃
27But I tell you truthfully, some who are standing here will not taste death before they see the kingdom of God.”
27ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃
28About eight days after Jesus had said these things, He took with Him Peter, John, and James, and went up on a mountain to pray.
28ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃
29And as He was praying, the appearance of His face changed, and His clothes became radiantly white.
29ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃
30Suddenly two men, Moses and Elijah, began talking with Jesus.
30והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃
31They appeared in glory and spoke about His departure, which He was about to accomplish at Jerusalem.
31אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃
32Meanwhile Peter and his companions were overcome by sleep, but when they awoke, they saw Jesus’ glory and the two men standing with Him.
32ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃
33As Moses and Elijah were leaving, Peter said to Jesus, “Master, it is good for us to be here. Let us put up three shelters —one for You, one for Moses, and one for Elijah.” (He did not know what he was saying.)
33ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃
34While Peter was speaking, a cloud appeared and enveloped them, and they were afraid as they entered the cloud.
34הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃
35And a voice came from the cloud, saying, “This is My Son, whom I have chosen. Listen to Him!”
35ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃
36After the voice had spoken, only Jesus was present with them. The disciples kept this to themselves, and in those days they did not tell anyone what they had seen.
36ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
37The next day, when they came down from the mountain, Jesus was met by a large crowd.
37ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃
38Suddenly a man in the crowd cried out, “Teacher, I beg You to look at my son, for he is my only child.
38והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃
39A spirit keeps seizing him, and he screams abruptly. It throws him into convulsions so that he foams at the mouth. It keeps mauling him and rarely departs from him.
39והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃
40I begged Your disciples to drive it out, but they were unable.”
40ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃
41“O unbelieving and perverse generation!” Jesus replied. “How long must I remain with you and put up with you? Bring your son here.”
41ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃
42Even while the boy was approaching, the demon slammed him to the ground in a convulsion. But Jesus rebuked the unclean spirit, healed the boy, and gave him back to his father.
42ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃
43And they were all astonished at the greatness of God. While everyone was marveling at all that Jesus was doing, He said to His disciples,
43וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃
44“Let these words sink into your ears: The Son of Man is about to be delivered into the hands of men.”
44שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃
45But they did not understand this statement. It was veiled from them so that they could not comprehend it, and they were afraid to ask Him about it.
45והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
46Then an argument started among the disciples as to which of them would be the greatest.
46ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃
47But Jesus, knowing the thoughts of their hearts, had a little child stand beside Him.
47וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃
48And He said to them, “Whoever welcomes this little child in My name welcomes Me, and whoever welcomes Me welcomes the One who sent Me. For whoever is the least among all of you, he is the greatest.”
48ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃
49“Master,” said John, “we saw someone driving out demons in Your name, and we tried to stop him, because he does not accompany us.”
49ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃
50“Do not stop him,” Jesus replied, “for whoever is not against you is for you.”
50ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃
51As the day of His ascension approached, Jesus resolutely set out for Jerusalem.
51ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃
52He sent messengers on ahead, who went into a village of the Samaritans to make arrangements for Him.
52וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃
53But the people there refused to welcome Him, because He was heading for Jerusalem.
53ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃
54When the disciples James and John saw this, they asked, “Lord, do You want us to call down fire from heaven to consume them?”
54ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃
55But Jesus turned and rebuked them.
55ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃
56And He and His disciples went on to another village.
56כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃
57As they were walking along the road, someone said to Jesus, “I will follow You wherever You go.”
57ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃
58Jesus replied, “Foxes have dens and birds of the air have nests, but the Son of Man has no place to lay His head.”
58ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃
59Then He said to another man, “Follow Me.” The man replied, “Lord, first let me go and bury my father.”
59ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃
60But Jesus told him, “Let the dead bury their own dead. You, however, go and proclaim the kingdom of God.”
60ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃
61Still another said, “I will follow You, Lord; but first let me bid farewell to my family.”
61ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃
62Then Jesus declared, “No one who puts his hand to the plow and then looks back is fit for the kingdom of God.”
62ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.