Luke 15
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Now all the tax collectors and sinners were gathering around to listen to Jesus.
1ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃
2So the Pharisees and scribes began to grumble: “This man welcomes sinners and eats with them.”
2וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃
3Then Jesus told them this parable:
3וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃
4“What man among you, if he has a hundred sheep and loses one of them, does not leave the ninety-nine in the pasture and go after the one that is lost, until he finds it?
4מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃
5And when he finds it, he joyfully puts it on his shoulders,
5והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃
6comes home, and calls together his friends and neighbors to tell them, ‘Rejoice with me, for I have found my lost sheep!’
6ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃
7In the same way, I tell you that there will be more joy in heaven over one sinner who repents than over ninety-nine righteous ones who do not need to repent.
7אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃
8Or what woman who has ten silver coins and loses one of them does not light a lamp, sweep her house, and search carefully until she finds it?
8או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃
9And when she finds it, she calls together her friends and neighbors to say, ‘Rejoice with me, for I have found my lost coin.’
9והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃
10In the same way, I tell you, there is joy in the presence of God’s angels over one sinner who repents.”
10כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃
11Then Jesus said, “There was a man who had two sons.
11ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃
12The younger son said to him, ‘Father, give me my share of the estate.’ So he divided his property between them.
12ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃
13After a few days, the younger son got everything together and journeyed to a distant country, where he squandered his wealth in wild living.
13ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃
14After he had spent all he had, a severe famine swept through that country, and he began to be in need.
14ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃
15So he went and hired himself out to a citizen of that country, who sent him into his fields to feed the pigs.
15וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃
16He longed to fill his belly with the pods the pigs were eating, but no one would give him a thing.
16ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃
17Finally he came to his senses and said, ‘How many of my father’s hired servants have plenty of food? But here I am, starving to death!
17וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃
18I will get up and go back to my father and say to him, “Father, I have sinned against heaven and against you.
18אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃
19I am no longer worthy to be called your son. Make me like one of your hired servants.”’
19ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃
20So he got up and went to his father. But while he was still in the distance, his father saw him and was filled with compassion. He ran to his son, embraced him, and kissed him.
20ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃
21The son declared, ‘Father, I have sinned against heaven and against you. I am no longer worthy to be called your son.’
21ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃
22But the father said to his servants, ‘Quick! Bring the best robe and put it on him. Put a ring on his finger and sandals on his feet.
22ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃
23Bring the fattened calf and kill it. Let us feast and celebrate.
23והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃
24For this son of mine was dead and is alive again! He was lost and is found!’ So they began to celebrate.
24כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃
25Meanwhile the older son was in the field, and as he approached the house, he heard music and dancing.
25ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃
26So he called one of the servants and asked what was going on.
26ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃
27‘Your brother has returned,’ he said, ‘and your father has killed the fattened calf, because he has him back safe and sound.’
27ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃
28The older son became angry and refused to go in. So his father came out and pleaded with him.
28ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃
29But he answered his father, ‘Look, all these years I have served you and never disobeyed a commandment of yours. Yet you never gave me even a young goat so I could celebrate with my friends.
29ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃
30But when this son of yours returns from squandering your wealth with prostitutes, you kill the fattened calf for him!’
30ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃
31‘Son, you are always with me,’ the father said, ‘and all that is mine is yours.
31ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃
32But it was fitting to celebrate and be glad, because this brother of yours was dead and is alive again; he was lost and is found.’”
32אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.