Luke 24
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1On the first day of the week, very early in the morning, the women came to the tomb, bringing the spices they had prepared.
1ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃
2They found the stone rolled away from the tomb,
2וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃
3but when they entered, they did not find the body of the Lord Jesus.
3ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃
4While they were puzzling over this, suddenly two men in radiant apparel stood beside them.
4ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃
5As the women bowed their faces to the ground in terror, the two men asked them, “Why do you look for the living among the dead?
5ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃
6He is not here; He has risen! Remember how He told you while He was still in Galilee:
6איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃
7‘The Son of Man must be delivered into the hands of sinful men, and be crucified, and on the third day rise again.’”
7כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
8Then they remembered His words.
8ותזכרנה את דבריו׃
9And when they returned from the tomb, they reported all these things to the Eleven and to all the others.
9ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃
10It was Mary Magdalene, Joanna, Mary the mother of James, and the other women with them who told this to the apostles.
10ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃
11But their words seemed like nonsense to them, and they did not believe the women.
11ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
12Peter, however, got up and ran to the tomb. And after bending down and seeing only the linen cloths, he went away, wondering to himself what had happened.
12ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃
13That same day two of them were going to a village called Emmaus, about seven miles from Jerusalem.
13והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃
14They were talking with each other about everything that had happened.
14והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃
15And as they talked and deliberated, Jesus Himself came up and walked along with them.
15ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃
16But their eyes were kept from recognizing Him.
16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
17He asked them, “What are you discussing so intently as you walk along?” They stood still, with sadness on their faces.
17ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
18One of them, named Cleopas, asked Him, “Are You the only visitor to Jerusalem who does not know the things that have happened there in recent days?”
18ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃
19“What things?” He asked. “The events involving Jesus of Nazareth,” they answered. “This man was a prophet, powerful in speech and action before God and all the people.
19ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃
20Our chief priests and rulers delivered Him up to the sentence of death, and they crucified Him.
20ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃
21But we were hoping He was the One who would redeem Israel. And besides all this, it is the third day since these things took place.
21ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃
22Furthermore, some of our women astounded us. They were at the tomb early this morning,
22והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃
23but they did not find His body. They came and told us they had seen a vision of angels, who said that Jesus was alive.
23ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃
24Then some of our companions went to the tomb and found it just as the women had described. But Him they did not see.”
24וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃
25Then Jesus said to them, “O foolish ones, how slow are your hearts to believe all that the prophets have spoken!
25ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃
26Was it not necessary for the Christ to suffer these things and then to enter His glory?”
26הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃
27And beginning with Moses and all the Prophets, He explained to them what was written in all the Scriptures about Himself.
27ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃
28As they approached the village where they were headed, He seemed to be going farther.
28ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃
29But they pleaded with Him, “Stay with us, for it is nearly evening and the day is almost over.” So He went in to stay with them.
29ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃
30While He was reclining at the table with them, He took bread, spoke a blessing and broke it, and gave it to them.
30ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃
31Then their eyes were opened and they recognized Jesus—and He disappeared from their sight.
31ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
32They asked each other, “Were not our hearts burning within us as He spoke with us on the road and opened the Scriptures to us?”
32ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃
33And they got up that very hour and returned to Jerusalem. There they found the Eleven and those with them, gathered together
33ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃
34and saying, “The Lord has indeed risen and has appeared to Simon!”
34האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃
35Then the two told what had happened on the road, and how they had recognized Jesus in the breaking of the bread.
35ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃
36While they were describing these events, Jesus Himself stood among them and said, “Peace be with you.”
36עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃
37But they were startled and frightened, thinking they had seen a spirit.
37והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃
38“Why are you troubled,” Jesus asked, “and why do doubts arise in your hearts?
38ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃
39Look at My hands and My feet. It is I Myself. Touch Me and see—for a spirit does not have flesh and bones, as you see I have.”
39ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃
40And when He had said this, He showed them His hands and feet.
40ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃
41While they were still in disbelief because of their joy and amazement, He asked them, “Do you have anything here to eat?”
41והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃
42So they gave Him a piece of broiled fish,
42ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃
43and He took it and ate it in front of them.
43ויקח ויאכל לעיניהם׃
44Jesus said to them, “These are the words I spoke to you while I was still with you: Everything must be fulfilled that is written about Me in the Law of Moses, the Prophets, and the Psalms.”
44ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
45Then He opened their minds to understand the Scriptures.
45אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃
46And He told them, “This is what is written: The Christ will suffer and rise from the dead on the third day,
46ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃
47and in His name repentance and forgiveness of sins will be proclaimed to all nations, beginning in Jerusalem.
47ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃
48You are witnesses of these things.
48ואתם עדים בזאת׃
49And behold, I am sending the promise of My Father upon you. But remain in the city until you have been clothed with power from on high.”
49והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃
50When Jesus had led them out as far as Bethany, He lifted up His hands and blessed them.
50ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃
51While He was blessing them, He left them and was carried up into heaven.
51ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃
52And they worshiped Him and returned to Jerusalem with great joy,
52והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃
53praising God continually in the temple.
53ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.