Luke 24
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And on the first day of the week, very early in the morning, they came to the sepulchre, bringing the spices which they had prepared.
1ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃
2And they found the stone rolled back from the sepulchre.
2וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃
3And going in, they found not the body of the Lord Jesus.
3ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃
4And it came to pass, as they were astonished in their mind at this, behold, two men stood by them, in shining apparel.
4ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃
5And as they were afraid, and bowed down their countenance towards the ground, they said unto them: Why seek you the living with the dead?
5ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃
6He is not here, but is risen. Remember how he spoke unto you, when he was in Galilee,
6איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃
7Saying: The Son of man must be delivered into the hands of sinful men, and be crucified, and the third day rise again.
7כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
8And they remembered his words.
8ותזכרנה את דבריו׃
9And going back from the sepulchre, they told all these things to the eleven, and to all the rest.
9ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃
10And it was Mary Magdalen, and Joanna, and Mary of James, and the other women that were with them, who told these things to the apostles.
10ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃
11And these words seemed to them as idle tales; and they did not believe them.
11ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
12But Peter rising up, ran to the sepulchre, and stooping down, he saw the linen cloths laid by themselves; and went away wondering in himself at that which was come to pass.
12ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃
13And behold, two of them went, the same day, to a town which was sixty furlongs from Jerusalem, named Emmaus.
13והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃
14And they talked together of all these things which had happened.
14והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃
15And it came to pass, that while they talked and reasoned with themselves, Jesus himself also drawing near, went with them.
15ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃
16But their eyes were held, that they should not know him.
16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
17And he said to them: What are these discourses that you hold one with another as you walk, and are sad?
17ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
18And the one of them, whose name was Cleophas, answering, said to him: Art thou only a stranger to Jerusalem, and hast not known the things that have been done there in these days?
18ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃
19To whom he said: What things? And they said: Concerning Jesus of Nazareth, who was a prophet, mighty in work and word before God and all the people;
19ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃
20And how our chief priests and princes delivered him to be condemned to death, and crucified him.
20ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃
21But we hoped, that it was he that should have redeemed Israel: and now besides all this, today is the third day since these things were done.
21ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃
22Yea and certain women also of our company affrighted us, who before it was light, were at the sepulchre,
22והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃
23And not finding his body, came, saying, that they had also seen a vision of angels, who say that he is alive.
23ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃
24And some of our people went to the sepulchre, and found it so as the women had said, but him they found not.
24וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃
25Then he said to them: O foolish, and slow of heart to believe in all things which the prophets have spoken.
25ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃
26Ought not Christ to have suffered these things, and so to enter into his glory?
26הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃
27And beginning at Moses and all the prophets, he expounded to them in all the scriptures, the things that were concerning him.
27ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃
28And they drew night to the town, whither they were going: and he made as though he would go farther.
28ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃
29But they constrained him; saying: Stay with us, because it is towards evening, and the day is now far spent. And he went in with them.
29ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃
30And it came to pass, whilst he was at table with them, he took bread, and blessed, and brake, and gave to them.
30ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃
31And their eyes were opened, and they knew him: and he vanished out of their sight.
31ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
32And they said one to the other: Was not our heart burning within us, whilst he spoke in this way, and opened to us the scriptures?
32ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃
33And rising up, the same hour, they went back to Jerusalem: and they found the eleven gathered together, and those that were staying with them,
33ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃
34Saying: The Lord is risen indeed, and hath appeared to Simon.
34האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃
35And they told what things were done in the way; and how they knew him in the breaking of the bread.
35ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃
36Now whilst they were speaking these things, Jesus stood in the midst of them, and saith to them: Peace be to you; it is I, fear not.
36עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃
37But they being troubled and frightened, supposed that they saw a spirit.
37והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃
38And he said to them: Why are you troubled, and why do thoughts arise in your hearts?
38ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃
39See my hands and feet, that it is I myself; handle, and see: for a spirit hath not flesh and bones, as you see me to have.
39ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃
40And when he had said this, he shewed them his hands and feet.
40ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃
41But while they yet believed not, and wondered for joy, he said: Have you any thing to eat?
41והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃
42And they offered him a piece of a broiled fish, and a honeycomb.
42ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃
43And when he had eaten before them, taking the remains, he gave to them.
43ויקח ויאכל לעיניהם׃
44And he said to them: These are the words which I spoke to you, while I was yet with you, that all things must needs be fulfilled, which are written in the law of Moses, and in the prophets, and in the psalms, concerning me.
44ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
45Then he opened their understanding, that they might understand the scriptures.
45אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃
46And he said to them: Thus it is written, and thus it behoved Christ to suffer, and to rise again from the dead, the third day:
46ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃
47And that penance and remission of sins should be preached in his name, unto all nations, beginning at Jerusalem.
47ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃
48And you are witnesses of these things.
48ואתם עדים בזאת׃
49And I send the promise of my Father upon you: but stay you in the city till you be endued with power from on high.
49והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃
50And he led them out as far as Bethania: and lifting up his hands, he blessed them.
50ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃
51And it came to pass, whilst he blessed them, he departed from them, and was carried up to heaven.
51ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃
52And they adoring went back into Jerusalem with great joy.
52והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃
53And they were always in the temple, praising and blessing God. Amen.
53ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.