Luke 19
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And entering in, he walked through Jericho.
1ויבוא ויעבר ביריחו׃
2And behold, there was a man named Zacheus, who was the chief of the publicans, and he was rich.
2והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃
3And he sought to see Jesus who he was, and he could not for the crowd, because he was low of stature.
3ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃
4And running before, he climbed up into a sycamore tree, that he might see him; for he was to pass that way.
4ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃
5And when Jesus was come to the place, looking up, he saw him, and said to him: Zacheus, make haste and come down; for this day I must abide in thy house.
5ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃
6And he made haste and came down; and received him with joy.
6וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃
7And when all saw it, they murmured, saying, that he was gone to be a guest with a man that was a sinner.
7וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃
8But Zacheus standing, said to the Lord: Behold, Lord, the half of my goods I give to the poor; and if I have wronged any man of any thing, I restore him fourfold.
8ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃
9Jesus said to him: This day is salvation come to this house, because he also is a son of Abraham.
9ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃
10For the Son of man is come to seek and to save that which was lost.
10כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
11As they were hearing these things, he added and spoke a parable, because he was nigh to Jerusalem, and because they thought that the kingdom of God should immediately be manifested.
11ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃
12He said therefore: A certain nobleman went into a far country, to receive for himself a kingdom, and to return.
12על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃
13And calling his ten servants, he gave them ten pounds, and said to them: Trade till I come.
13ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃
14But his citizens hated him: and they sent an embassage after him, saying: We will not have this man to reign over us.
14ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃
15And it came to pass, that he returned, having received the kingdom: and he commanded his servants to be called, to whom he had given the money, that he might know how much every man had gained by trading.
15ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃
16And the first came, saying: Lord, thy pound hath gained ten pounds.
16ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃
17And he said to him: Well done, thou good servant, because thou hast been faithful in a little, thou shalt have power over ten cities.
17ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃
18And the second came, saying: Lord, thy pound hath gained five pounds.
18ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃
19And he said to him: Be thou also over five cities.
19ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃
20And another came, saying: Lord, behold here is thy pound, which I have kept laid up in a napkin;
20ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃
21For I feared thee, because thou art an austere man: thou takest up what thou didst not lay down, and thou reapest that which thou didst not sow.
21מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃
22He saith to him: Out of thy own mouth I judge thee, thou wicked servant. Thou knewest that I was an austere man, taking up what I laid not down, and reaping that which I did not sow:
22ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃
23And why then didst thou not give my money into the bank, that at my coming, I might have exacted it with usury?
23ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃
24And he said to them that stood by: Take the pound away from him, and give it to him that hath ten pounds.
24ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃
25And they said to him: Lord, he hath ten pounds.
25ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃
26But I say to you, that to every one that hath shall be given, and he shall abound: and from him that hath not, even that which he hath, shall be taken from him.
26הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃
27But as for those my enemies, who would not have me reign over them, bring them hither, and kill them before me.
27אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
28And having said these things, he went before, going up to Jerusalem.
28ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃
29And it came to pass, when he was come nigh to Bethphage and Bethania, unto the mount called Olivet, he sent two of his disciples,
29ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃
30Saying: Go into the town which is over against you, at your entering into which you shall find the colt of an ass tied, on which no man ever hath sitten: loose him, and bring him hither.
30לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃
31And if any man shall ask you: Why do you loose him? you shall say thus unto him: Because the Lord hath need of his service.
31וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃
32And they that were sent, went their way, and found the colt standing, as he had said unto them.
32וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃
33And as they were loosing the colt, the owners thereof said to them: Why loose you the colt?
33ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃
34But they said: Because the Lord hath need of him.
34ויאמרו האדון צריך לו׃
35And they brought him to Jesus. And casting their garments on the colt, they set Jesus thereon.
35ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃
36And as he went, they spread their clothes underneath in the way.
36ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃
37And when he was now coming near the descent of mount Olivet, the whole multitude of his disciples began with joy to praise God with a loud voice, for all the mighty works they had seen,
37ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃
38Saying: Blessed be the king who cometh in the name of the Lord, peace in heaven, and glory on high!
38ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
39And some of the Pharisees, from amongst the multitude, said to him: Master, rebuke thy disciples.
39ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
40To whom he said: I say to you, that if these shall hold their peace, the stones will cry out.
40ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
41And when he drew near, seeing the city, he wept over it, saying:
41ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃
42If thou also hadst known, and that in this thy day, the things that are to thy peace; but now they are hidden from thy eyes.
42לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃
43For the days shall come upon thee, and thy enemies shall cast a trench about thee, and compass thee round, and straiten thee on every side,
43כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃
44And beat thee flat to the ground, and thy children who are in thee: and they shall not leave in thee a stone upon a stone: because thou hast not known the time of thy visitation.
44וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃
45And entering into the temple, he began to cast out them that sold therein, and them that bought.
45ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃
46Saying to them: It is written: My house is the house of prayer. But you have made it a den of thieves.
46ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃
47And he was teaching daily in the temple. And the chief priests and the scribes and the rulers of the people sought to destroy him:
47ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃
48And they found not what to do to him: for all the people were very attentive to hear him.
48ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.