San Lucas 19
Reina-Valera 1909Translation
Reina-Valera 1909
Modern Hebrew Bible
1Y HABIENDO entrado Jesús , iba pasando por Jericó;
1ויבוא ויעבר ביריחו׃
2Y he aquí un varón llamado Zaqueo, el cual era el principal de los publicanos, y era rico;
2והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃
3Y procuraba ver á Jesús quién fuese; mas no podía á causa de la multitud, porque era pequeño de estatura.
3ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃
4Y corriendo delante, subióse á un árbol sicómoro para verle; porque había de pasar por allí.
4ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃
5Y como vino á aquel lugar Jesús, mirando, le vió, y díjole: Zaqueo, date priesa, desciende, porque hoy es necesario que pose en tu casa.
5ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃
6Entonces él descendió apriesa, y le recibió gozoso.
6וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃
7Y viendo esto, todos murmuraban, diciendo que había entrado á posar con un hombre pecador.
7וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃
8Entonces Zaqueo, puesto en pie, dijo al Señor: He aquí, Señor, la mitad de mis bienes doy á los pobres; y si en algo he defraudado á alguno, lo vuelvo con el cuatro tanto.
8ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃
9Y Jesús le dijo: Hoy ha venido la salvación á esta casa; por cuanto él también es hijo de Abraham.
9ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃
10Porque el Hijo del hombre vino á buscar y á salvar lo que se había perdido.
10כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
11Y oyendo ellos estas cosas, prosiguió Jesús y dijo una parábola, por cuanto estaba cerca de Jerusalem, y porque pensaban que luego había de ser manifestado el reino de Dios.
11ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃
12Dijo pues: Un hombre noble partió á una provincia lejos, para tomar para sí un reino, y volver.
12על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃
13Mas llamados diez siervos suyos, les dió diez minas, y díjoles: Negociad entre tanto que vengo.
13ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃
14Empero sus ciudadanos le aborrecían, y enviaron tras de él una embajada, diciendo: No queremos que éste reine sobre nosotros.
14ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃
15Y aconteció, que vuelto él, habiendo tomado el reino, mandó llamar á sí á aquellos siervos á los cuales había dado el dinero, para saber lo que había negociado cada uno.
15ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃
16Y vino el primero, diciendo: Señor, tu mina ha ganado diez minas.
16ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃
17Y él le dice: Está bien, buen siervo; pues que en lo poco has sido fiel, tendrás potestad sobre diez ciudades.
17ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃
18Y vino otro, diciendo: Señor, tu mina ha hecho cinco minas.
18ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃
19Y también á éste dijo: Tú también sé sobre cinco ciudades.
19ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃
20Y vino otro, diciendo: Señor, he aquí tu mina, la cual he tenido guardada en un pañizuelo:
20ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃
21Porque tuve miedo de ti, que eres hombre recio; tomas lo que no pusiste, y siegas lo que no sembraste.
21מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃
22Entonces él le dijo: Mal siervo, de tu boca te juzgo. Sabías que yo era hombre recio, que tomo lo que no puse, y que siego lo que no sembré;
22ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃
23¿Por qué, pues, no diste mi dinero al banco, y yo viniendo lo demandara con el logro?
23ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃
24Y dijo á los que estaban presentes: Quitadle la mina, y dadla al que tiene las diez minas.
24ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃
25Y ellos le dijeron: Señor, tiene diez minas.
25ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃
26Pues yo os digo que á cualquiera que tuviere, le será dado; mas al que no tuviere, aun lo que tiene le será quitado.
26הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃
27Y también á aquellos mis enemigos que no querían que yo reinase sobre ellos, traedlos acá, y degolladlos delante de mí.
27אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
28Y dicho esto, iba delante subiendo á Jerusalem.
28ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃
29Y aconteció, que llegando cerca de Bethfagé, y de Bethania, al monte que se llama de las Olivas, envió dos de sus discípulos,
29ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃
30Diciendo: Id á la aldea de enfrente; en la cual como entrareis, hallaréis un pollino atado, en el que ningún hombre se ha sentado jamás; desatadlo, y traedlo.
30לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃
31Y si alguien os preguntare, ¿por qué lo desatáis? le responderéis así: Porque el Señor lo ha menester.
31וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃
32Y fueron los que habían sido enviados, y hallaron como les dijo.
32וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃
33Y desatando ellos el pollino, sus dueños les dijeron: ¿Por qué desatáis el pollino?
33ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃
34Y ellos dijeron: Porque el Señor lo ha menester.
34ויאמרו האדון צריך לו׃
35Y trajéronlo á Jesús; y habiendo echado sus vestidos sobre el pollino, pusieron á Jesús encima.
35ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃
36Y yendo él tendían sus capas por el camino.
36ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃
37Y como llegasen ya cerca de la bajada del monte de las Olivas, toda la multitud de los discípulos, gozándose, comenzaron á alabar á Dios á gran voz por todas las maravillas que habían visto,
37ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃
38Diciendo: ¡Bendito el rey que viene en el nombre del Señor: paz en el cielo, y gloria en lo altísimo!
38ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
39Entonces algunos de los Fariseos de la compañía, le dijeron: Maestro, reprende á tus discípulos.
39ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
40Y él respondiendo, les dijo: Os digo que si éstos callaren, las piedras clamarán.
40ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
41Y como llegó cerca, viendo la ciudad, lloró sobre ella,
41ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃
42Diciendo: ¡Oh si también tú conocieses, á lo menos en este tu día, lo que toca á tu paz! mas ahora está encubierto de tus ojos.
42לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃
43Porque vendrán días sobre ti, que tus enemigos te cercarán con baluarte, y te pondrán cerco, y de todas partes te pondrán en estrecho,
43כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃
44Y te derribarán á tierra, y á tus hijos dentro de ti; y no dejarán sobre ti piedra sobre piedra; por cuanto no conociste el tiempo de tu visitación.
44וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃
45Y entrando en el templo, comenzó á echar fuera á todos los que vendían y compraban en él.
45ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃
46Diciéndoles: Escrito está: Mi casa, casa de oración es; mas vosotros la habéis hecho cueva de ladrones.
46ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃
47Y enseñaba cada día en el templo; mas los príncipes de los sacerdotes, y los escribas, y los principales del pueblo procuraban matarle.
47ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃
48Y no hallaban qué hacerle, porque todo el pueblo estaba suspenso oyéndole.
48ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.