Luke 19
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Then Jesus entered Jericho and was passing through.
1ויבוא ויעבר ביריחו׃
2And there was a man named Zacchaeus, a chief tax collector, who was very wealthy.
2והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃
3He was trying to see who Jesus was, but could not see over the crowd because he was small in stature.
3ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃
4So he ran on ahead and climbed a sycamore tree to see Him, since Jesus was about to pass that way.
4ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃
5When Jesus came to that place, He looked up and said, “Zacchaeus, hurry down, for I must stay at your house today.”
5ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃
6So Zacchaeus hurried down and welcomed Him joyfully.
6וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃
7And all who saw this began to grumble, saying, “He has gone to be the guest of a sinful man!”
7וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃
8But Zacchaeus stood up and said to the Lord, “Look, Lord, half of my possessions I give to the poor, and if I have cheated anyone, I will repay it fourfold.”
8ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃
9Jesus said to him, “Today salvation has come to this house, because this man too is a son of Abraham.
9ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃
10For the Son of Man came to seek and to save the lost.”
10כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
11While the people were listening to this, Jesus proceeded to tell them a parable, because He was near Jerusalem and they thought the kingdom of God would appear imminently.
11ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃
12So He said, “A man of noble birth went to a distant country to lay claim to his kingship and then return.
12על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃
13Beforehand, he called ten of his servants and gave them ten minas. ‘Conduct business with this until I return,’ he said.
13ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃
14But his subjects hated him and sent a delegation after him to say, ‘We do not want this man to rule over us.’
14ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃
15When he returned from procuring his kingship, he summoned the servants to whom he had given the money, to find out what each one had earned.
15ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃
16The first servant came forward and said, ‘Master, your mina has produced ten more minas.’
16ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃
17His master replied, ‘Well done, good servant! Because you have been faithful in a very small matter, you shall have authority over ten cities.’
17ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃
18The second servant came and said, ‘Master, your mina has made five minas.’
18ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃
19And to this one he said, ‘You shall have authority over five cities.’
19ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃
20Then another servant came and said, ‘Master, here is your mina, which I have laid away in a piece of cloth.
20ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃
21For I was afraid of you, because you are a harsh man. You withdraw what you did not deposit and reap what you did not sow.’
21מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃
22His master replied, ‘You wicked servant, I will judge you by your own words. So you knew that I am a harsh man, withdrawing what I did not deposit and reaping what I did not sow?
22ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃
23Why then did you not deposit my money in the bank, and upon my return I could have collected it with interest?’
23ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃
24Then he told those standing by, ‘Take the mina from him and give it to the one who has ten minas.’
24ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃
25‘Master,’ they said, ‘he already has ten!’
25ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃
26He replied, ‘I tell you that everyone who has will be given more; but the one who does not have, even what he has will be taken away from him.
26הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃
27And these enemies of mine who were unwilling for me to rule over them, bring them here and slay them in front of me.’”
27אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
28After Jesus had said this, He went on ahead, going up to Jerusalem.
28ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃
29As He approached Bethphage and Bethany at the Mount of Olives, He sent out two of His disciples,
29ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃
30saying, “Go into the village ahead of you, and as you enter it, you will find a colt tied there, on which no one has ever sat. Untie it and bring it here.
30לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃
31If anyone asks, ‘Why are you untying it?’ tell him, ‘The Lord needs it.’”
31וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃
32So those who were sent went out and found it just as Jesus had told them.
32וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃
33As they were untying the colt, its owners asked, “Why are you untying the colt?”
33ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃
34“The Lord needs it,” they answered.
34ויאמרו האדון צריך לו׃
35Then they led the colt to Jesus, threw their cloaks over it, and put Jesus on it.
35ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃
36As He rode along, the people spread their cloaks on the road.
36ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃
37And as He approached the descent from the Mount of Olives, the whole multitude of disciples began to praise God joyfully in a loud voice for all the miracles they had seen:
37ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃
38“Blessed is the King who comes in the name of the Lord!” “Peace in heaven and glory in the highest!”
38ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
39But some of the Pharisees in the crowd said to Him, “Teacher, rebuke Your disciples!”
39ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
40“I tell you,” He answered, “if they remain silent, the very stones will cry out.”
40ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
41As Jesus approached Jerusalem and saw the city, He wept over it
41ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃
42and said, “If only you had known on this day what would bring you peace! But now it is hidden from your eyes.
42לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃
43For the days will come upon you when your enemies will barricade you and surround you and hem you in on every side.
43כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃
44They will level you to the ground—you and the children within your walls. They will not leave one stone on another, because you did not recognize the time of your visitation from God.”
44וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃
45Then Jesus entered the temple courts and began to drive out those who were selling there.
45ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃
46He declared to them, “It is written: ‘My house will be a house of prayer.’ But you have made it ‘a den of robbers.’”
46ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃
47Jesus was teaching at the temple every day, but the chief priests, scribes, and leaders of the people were intent on killing Him.
47ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃
48Yet they could not find a way to do so, because all the people hung on His words.
48ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.