Luke 6
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1One Sabbath Jesus was passing through the grainfields, and His disciples began to pick the heads of grain, rub them in their hands, and eat them.
1ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃
2But some of the Pharisees asked, “Why are you doing what is unlawful on the Sabbath?”
2ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃
3Jesus replied, “Have you not read what David did when he and his companions were hungry?
3ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃
4He entered the house of God, took the consecrated bread and gave it to his companions, and ate what is lawful only for the priests to eat.”
4כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃
5Then Jesus declared, “The Son of Man is Lord of the Sabbath.”
5ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃
6On another Sabbath Jesus entered the synagogue and was teaching, and a man was there whose right hand was withered.
6ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃
7Looking for a reason to accuse Jesus, the scribes and Pharisees were watching Him closely to see if He would heal on the Sabbath.
7ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃
8But Jesus knew their thoughts and said to the man with the withered hand, “Get up and stand among us.” So he got up and stood there.
8והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃
9Then Jesus said to them, “I ask you, which is lawful on the Sabbath: to do good or to do evil, to save life or to destroy it?”
9ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃
10And after looking around at all of them, He said to the man, “Stretch out your hand.” He did so, and it was restored.
10ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃
11But the scribes and Pharisees were filled with rage and began to discuss with one another what they might do to Jesus.
11והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃
12In those days Jesus went out to the mountain to pray, and He spent the night in prayer to God.
12ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃
13When daylight came, He called His disciples to Him and chose twelve of them, whom He also designated as apostles:
13ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃
14Simon, whom He named Peter, and his brother Andrew; James and John; Philip and Bartholomew;
14את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃
15Matthew and Thomas; James son of Alphaeus and Simon called the Zealot;
15את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃
16Judas son of James, and Judas Iscariot, who became a traitor.
16את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃
17Then Jesus came down with them and stood on a level place. A large crowd of His disciples was there, along with a great number of people from all over Judea, Jerusalem, and the sea coast of Tyre and Sidon.
17וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃
18They had come to hear Him and to be healed of their diseases, and those troubled by unclean spirits were healed.
18וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃
19The entire crowd was trying to touch Him, because power was coming from Him and healing them all.
19וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃
20Looking up at His disciples, Jesus said: “Blessed are you who are poor, for yours is the kingdom of God.
20והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃
21Blessed are you who hunger now, for you will be filled. Blessed are you who weep now, for you will laugh.
21אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃
22Blessed are you when people hate you, and when they exclude you and insult you and reject your name as evil because of the Son of Man.
22אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃
23Rejoice in that day and leap for joy, because great is your reward in heaven. For their fathers treated the prophets in the same way.
23שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃
24But woe to you who are rich, for you have already received your comfort.
24אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃
25Woe to you who are well fed now, for you will hunger. Woe to you who laugh now, for you will mourn and weep.
25אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃
26Woe to you when all men speak well of you, for their fathers treated the false prophets in the same way.
26אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃
27But to those of you who will listen, I say: Love your enemies, do good to those who hate you,
27אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃
28bless those who curse you, pray for those who mistreat you.
28ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃
29If someone strikes you on one cheek, turn to him the other also. And if someone takes your cloak, do not withhold your tunic as well.
29המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃
30Give to everyone who asks you, and if anyone takes what is yours, do not demand it back.
30וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃
31Do to others as you would have them do to you.
31וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃
32If you love those who love you, what credit is that to you? Even sinners love those who love them.
32ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃
33If you do good to those who do good to you, what credit is that to you? Even sinners do the same.
33ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃
34And if you lend to those from whom you expect repayment, what credit is that to you? Even sinners lend to sinners, expecting to be repaid in full.
34ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃
35But love your enemies, do good to them, and lend to them, expecting nothing in return. Then your reward will be great, and you will be sons of the Most High; for He is kind to the ungrateful and wicked.
35אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃
36Be merciful, just as your Father is merciful.
36לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃
37Do not judge, and you will not be judged. Do not condemn, and you will not be condemned. Forgive, and you will be forgiven.
37ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃
38Give, and it will be given to you. A good measure, pressed down, shaken together, and running over will be poured into your lap. For with the measure you use, it will be measured back to you.”
38תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃
39Jesus also told them a parable: “Can a blind man lead a blind man? Will they not both fall into a pit?
39וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃
40A disciple is not above his teacher, but everyone who is fully trained will be like his teacher.
40אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃
41Why do you look at the speck in your brother’s eye, but fail to notice the beam in your own eye?
41ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃
42How can you say, ‘Brother, let me take the speck out of your eye,’ while you yourself fail to see the beam in your own eye? You hypocrite! First take the beam out of your own eye, and then you will see clearly to remove the speck from your brother’s eye.
42ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃
43No good tree bears bad fruit, nor does a bad tree bear good fruit.
43כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃
44For each tree is known by its own fruit. Indeed, figs are not gathered from thornbushes, nor grapes from brambles.
44כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃
45The good man brings good things out of the good treasure of his heart, and the evil man brings evil things out of the evil treasure of his heart. For out of the overflow of the heart, the mouth speaks.
45האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃
46Why do you call Me ‘Lord, Lord,’ but not do what I say?
46ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃
47I will show you what he is like who comes to Me and hears My words and acts on them:
47כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃
48He is like a man building a house, who dug down deep and laid his foundation on the rock. When the flood came, the torrent crashed against that house but could not shake it, because it was well built.
48דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃
49But the one who hears My words and does not act on them is like a man who built his house on ground without a foundation. The torrent crashed against that house, and immediately it fell—and great was its destruction!”
49ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.