Luke 6
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And it came to pass on the second first sabbath, that as he went through the corn fields, his disciples plucked the ears, and did eat, rubbing them in their hands.
1ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃
2And some of the Pharisees said to them: Why do you that which is not lawful on the sabbath days?
2ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃
3And Jesus answering them, said: Have you not read so much as this, what David did, when himself was hungry, and they that were with him:
3ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃
4How he went into the house of God, and took and ate the bread of proposition, and gave to them that were with him, which is not lawful to eat but only for the priests?
4כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃
5And he said to them: The Son of man is Lord also of the sabbath.
5ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃
6And it came to pass also on another sabbath, that he entered into the synagogue, and taught. And there was a man, whose right hand was withered.
6ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃
7And the scribes and Pharisees watched if he would heal on the sabbath; that they might find an accusation against him.
7ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃
8But he knew their thoughts; and said to the man who had the withered hand: Arise, and stand forth in the midst. And rising he stood forth.
8והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃
9Then Jesus said to them: I ask you, if it be lawful on the sabbath days to do good, or to do evil; to save life, or to destroy?
9ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃
10And looking round about on them all, he said to the man: Stretch forth thy hand. And he stretched it forth: and his hand was restored.
10ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃
11And they were filled with madness; and they talked one with another, what they might do to Jesus.
11והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃
12And it came to pass in those days, that he went out into a mountain to pray, and he passed the whole night in the prayer of God.
12ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃
13And when day was come, he called unto him his disciples; and he chose twelve of them (whom also he named apostles).
13ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃
14Simon, whom he surnamed Peter, and Andrew his brother, James and John, Philip and Bartholomew,
14את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃
15Matthew and Thomas, James the son of Alpheus, and Simon who is called Zelotes,
15את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃
16And Jude, the brother of James, and Judas Iscariot, who was the traitor.
16את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃
17And coming down with them, he stood in a plain place, and the company of his disciples, and a very great multitude of people from all Judea and Jerusalem, and the sea coast both of Tyre and Sidon,
17וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃
18Who were come to hear him, and to be healed of their diseases. And they that were troubled with unclean spirits, were cured.
18וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃
19And all the multitude sought to touch him, for virtue went out from him, and healed all.
19וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃
20And he, lifting up his eyes on his disciples, said: Blessed are ye poor, for yours is the kingdom of God.
20והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃
21Blessed are ye that hunger now: for you shall be filled. Blessed are ye that weep now: for you shall laugh.
21אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃
22Blessed shall you be when men shall hate you, and when they shall separate you, and shall reproach you, and cast out your name as evil, for the Son of man’s sake.
22אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃
23Be glad in that day and rejoice; for behold, your reward is great in heaven. For according to these things did their fathers to the prophets.
23שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃
24But woe to you that are rich: for you have your consolation.
24אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃
25Woe to you that are filled: for you shall hunger. Woe to you that now laugh: for you shall mourn and weep.
25אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃
26Woe to you when men shall bless you: for according to these things did their fathers to the false prophets.
26אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃
27But I say to you that hear: Love your enemies, do good to them that hate you.
27אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃
28Bless them that curse you, and pray for them that calumniate you.
28ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃
29And to him that striketh thee on the one cheek, offer also the other. And him that taketh away from thee thy cloak, forbid not to take thy coat also.
29המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃
30Give to every one that asketh thee, and of him that taketh away thy goods, ask them not again.
30וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃
31And as you would that men should do to you, do you also to them in like manner.
31וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃
32And if you love them that love you, what thanks are to you? for sinners also love those that love them.
32ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃
33And if you do good to them who do good to you, what thanks are to you? for sinners also do this.
33ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃
34And if you lend to them of whom you hope to receive, what thanks are to you? for sinners also lend to sinners, for to receive as much.
34ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃
35But love ye your enemies: do good, and lend, hoping for nothing thereby: and your reward shall be great, and you shall be the sons of the Highest; for he is kind to the unthankful, and to the evil.
35אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃
36Be ye therefore merciful, as your Father also is merciful.
36לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃
37Judge not, and you shall not be judged. Condemn not, and you shall not be condemned. Forgive, and you shall be forgiven.
37ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃
38Give, and it shall be given to you: good measure and pressed down and shaken together and running over shall they give into your bosom. For with the same measure that you shall mete withal, it shall be measured to you again.
38תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃
39And he spoke also to them a similitude: Can the blind lead the blind? do they not both fall into the ditch?
39וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃
40The disciple is not above his master: but every one shall be perfect, if he be as his master.
40אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃
41And why seest thou the mote in thy brother’s eye: but the beam that is in thy own eye thou considerest not?
41ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃
42Or how canst thou say to thy brother: Brother, let me pull the mote out of thy eye, when thou thyself seest not the beam in thy own eye? Hypocrite, cast first the beam out of thy own eye; and then shalt thou see clearly to take out the mote from thy brother’s eye.
42ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃
43For there is no good tree that bringeth forth evil fruit; nor an evil tree that bringeth forth good fruit.
43כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃
44For every tree is known by its fruit. For men do not gather figs from thorns; nor from a bramble bush do they gather the grape.
44כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃
45A good man out of the good treasure of his heart bringeth forth that which is good: and an evil man out of the evil treasure bringeth forth that which is evil. For out of the abundance of the heart the mouth speaketh.
45האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃
46And why call you me, Lord, Lord; and do not the things which I say?
46ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃
47Every one that cometh to me, and heareth my words, and doth them, I will shew you to whom he is like.
47כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃
48He is like to a man building a house, who digged deep, and laid the foundation upon a rock. And when a flood came, the stream beat vehemently upon that house, and it could not shake it; for it was founded on a rock.
48דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃
49But he that heareth, and doth not, is like to a man building his house upon the earth without a foundation: against which the stream beat vehemently, and immediately it fell, and the ruin of that house was great.
49ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.