Luke 5
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And it came to pass, that when the multitudes pressed upon him to hear the word of God, he stood by the lake of Genesareth,
1ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃
2And saw two ships standing by the lake: but the fishermen were gone out of them, and were washing their nets.
2וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃
3And going into one of the ships that was Simon’s, he desired him to draw back a little from the land. And sitting he taught the multitudes out of the ship.
3וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃
4Now when he had ceased to speak, he said to Simon: Launch out into the deep, and let down your nets for a draught.
4ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃
5And Simon answering said to him: Master, we have labored all the night, and have taken nothing: but at thy word I will let down the net.
5ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃
6And when they had done this, they enclosed a very great multitude of fishes, and their net broke.
6ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃
7And they beckoned to their partners that were in the other ship, that they should come and help them. And they came, and filled both the ships, so that they were almost sinking.
7ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃
8Which when Simon Peter saw, he fell down at Jesus’ knees, saying: Depart from me, for I am a sinful man, O Lord.
8ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃
9For he was wholly astonished, and all that were with him, at the draught of the fishes which they had taken.
9כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃
10And so were also James and John the sons of Zebedee, who were Simon’s partners. And Jesus saith to Simon: Fear not: from henceforth thou shalt catch men.
10וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃
11And having brought their ships to land, leaving all things, they followed him.
11ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃
12And it came to pass, when he was in a certain city, behold a man full of leprosy, who seeing Jesus, and falling on his face, besought him, saying: Lord, if thou wilt, thou canst make me clean.
12ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃
13And stretching forth his hand, he touched him, saying: I will. Be thou cleansed. And immediately the leprosy departed from him.
13וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃
14And he charged him that he should tell no man, but, Go, shew thyself to the priest, and offer for thy cleansing according as Moses commanded, for a testimony to them.
14ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃
15But the fame of him went abroad the more, and great multitudes came together to hear, and to be healed by him of their infirmities.
15ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃
16And he retired into the desert, and prayed.
16והוא סר אל המדברות ויתפלל׃
17And it came to pass on a certain day, as he sat teaching, that there were also Pharisees and doctors of the law sitting by, that were come out of every town of Galilee, and Judea and Jerusalem: and the power of the Lord was to heal them.
17ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃
18And behold, men brought in a bed a man, who had the palsy: and they sought means to bring him in, and to lay him before him.
18והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃
19And when they could not find by what way they might bring him in, because of the multitude, they went up upon the roof, and let him down through the tiles with his bed into the midst before Jesus.
19ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃
20Whose faith when he saw, he said: Man, thy sins are forgiven thee.
20וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃
21And the scribes and Pharisees began to think, saying: Who is this who speaketh blasphemies? Who can forgive sins, but God alone?
21ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃
22And when Jesus knew their thoughts, answering, he said to them: What is it you think in your hearts?
22וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃
23Which is easier to say, Thy sins are forgiven thee; or to say, Arise and walk?
23מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃
24But that you may know that the Son of man hath power on earth to forgive sins, (he saith to the sick of the palsy,) I say to thee, Arise, take up thy bed, and go into thy house.
24אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃
25And immediately rising up before them, he took up the bed on which he lay; and he went away to his own house, glorifying God.
25וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃
26And all were astonished; and they glorified God. And they were filled with fear, saying: We have seen wonderful things today.
26ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃
27And after these things he went forth, and saw a publican named Levi, sitting at the receipt of custom, and he said to him: Follow me.
27ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃
28And leaving all things, he rose up and followed him.
28ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃
29And Levi made him a great feast in his own house; and there was a great company of publicans, and of others, that were at table with them.
29ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃
30But the Pharisees and scribes murmured, saying to his disciples: Why do you eat and drink with publicans and sinners?
30]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃
31And Jesus answering, said to them: They that are whole, need not the physician: but they that are sick.
31]13-03[׃
32I came not to call the just, but sinners to penance.
32לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃
33And they said to him: Why do the disciples of John fast often, and make prayers, and the disciples of the Pharisees in like manner; but thine eat and drink?
33ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃
34To whom he said: Can you make the children of the bridegroom fast, whilst the bridegroom is with them?
34ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃
35But the days will come, when the bridegroom shall be taken away from them, then shall they fast in those days.
35ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃
36And he spoke also a similitude to them: That no man putteth a piece from a new garment upon an old garment; otherwise he both rendeth the new, and the piece taken from the new agreeth not with the old.
36וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃
37And no man putteth new wine into old bottle: otherwise the new wine will break the bottles, and it will be spilled, and the bottles will be lost.
37ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃
38But new wine must be put into new bottles; and both are preserved.
38אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃
39And no man drinking old, hath presently a mind to new: for he saith, The old is better.
39ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.