Luke 22
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Now the feast of unleavened bread, which is called the pasch, was at hand.
1ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃
2And the chief priests and the scribes sought how they might put Jesus to death: but they feared the people.
2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
3And Satan entered into Judas, who was surnamed Iscariot, one of the twelve.
3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃
4And he went, and discoursed with the chief priests and the magistrates, how he might betray him to them.
4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
5And they were glad, and covenanted to give him money.
5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
6And he promised. And he sought opportunity to betray him in the absence of the multitude.
6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
7And the day of the unleavened bread came, on which it was necessary that the pasch should be killed.
7ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
8And he sent Peter and John, saying: Go, and prepare for us the pasch, that we may eat.
8וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃
9But they said: Where wilt thou that we prepare?
9ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃
10And he said to them: Behold, as you go into the city, there shall meet you a man carrying a pitcher of water: follow him into the house where he entereth in.
10ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃
11And you shall say to the goodman of the house: The master saith to thee, Where is the guest chamber, where I may eat the pasch with my disciples?
11ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
12And he will shew you a large dining room, furnished; and there prepare.
12והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
13And they going, found as he had said to them, and made ready the pasch.
13וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
14And when the hour was come, he sat down, and the twelve apostles with him.
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
15And he said to them: With desire I have desired to eat this pasch with you, before I suffer.
15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
16For I say to you, that from this time I will not eat it, till it be fulfilled in the kingdom of God.
16כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
17And having taken the chalice, he gave thanks, and said: Take, and divide it among you:
17ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃
18For I say to you, that I will not drink of the fruit of the vine, till the kingdom of God come.
18כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
19And taking bread, he gave thanks, and brake; and gave to them, saying: This is my body, which is given for you. Do this for a commemoration of me.
19ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
20In like manner the chalice also, after he had supped, saying: This is the chalice, the new testament in my blood, which shall be shed for you.
20וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃
21But yet behold, the hand of him that betrayeth me is with me on the table.
21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
22And the Son of man indeed goeth, according to that which is determined: but yet, woe to that man by whom he shall be betrayed.
22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
23And they began to inquire among themselves, which of them it was that should do this thing.
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
24And there was also a strife amongst them, which of them should seem to be the greater.
24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
25And he said to them: The kings of the Gentiles lord it over them; and they that have power over them, are called beneficent.
25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
26But you not so: but he that is the greater among you, let him become as the younger; and he that is the leader, as he that serveth.
26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
27For which is greater, he that sitteth at table, or he that serveth? Is it not he that sitteth at table? But I am in the midst of you, as he that serveth:
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
28And you are they who have continued with me in my temptations:
28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
29And I dispose to you, as my Father hath disposed to me, a kingdom;
29לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
30That you may eat and drink at my table, in my kingdom: and may sit upon thrones, judging the twelve tribes of Israel.
30למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
31And the Lord said: Simon, Simon, behold Satan hath desired to have you, that he may sift you as wheat:
31ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
32But I have prayed for thee, that thy faith fail not: and thou, being once converted, confirm thy brethren.
32ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
33Who said to him: Lord, I am ready to go with thee, both into prison, and to death.
33והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
34And he said: I say to thee, Peter, the cock shall not crow this day, till thou thrice deniest that thou knowest me. And he said to them:
34ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
35When I sent you without purse, and scrip, and shoes, did you want anything?
35ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
36But they said: Nothing. Then said he unto them: But now he that hath a purse, let him take it, and likewise a scrip; and he that hath not, let him sell his coat, and buy a sword.
36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
37For I say to you, that this that is written must yet be fulfilled in me: And with the wicked was he reckoned. For the things concerning me have an end.
37כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
38But they said: Lord, behold here are two swords. And he said to them, It is enough.
38ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
39And going out, he went, according to his custom, to the mount of Olives. And his disciples also followed him.
39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
40And when he was come to the place, he said to them: Pray, lest ye enter into temptation.
40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
41And he was withdrawn away from them a stone’s cast; and kneeling down, he prayed,
41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
42Saying: Father, if thou wilt, remove this chalice from me: but yet not my will, but thine be done.
42אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
43And there appeared to him an angel from heaven, strengthening him. And being in an agony, he prayed the longer.
43וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃
44And his sweat became as drops of blood, trickling down upon the ground.
44ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃
45And when he rose up from prayer, and was come to his disciples, he found them sleeping for sorrow.
45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
46And he said to them: Why sleep you? arise, pray, lest you enter into temptation.
46]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
47As he was yet speaking, behold a multitude; and he that was called Judas, one of the twelve, went before them, and drew near to Jesus, for to kiss him.
47]74-64[׃
48And Jesus said to him: Judas, dost thou betray the Son of man with a kiss?
48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
49And they that were about him, seeing what would follow, said to him: Lord, shall we strike with the sword?
49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
50And one of them struck the servant of the high priest, and cut off his right ear.
50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
51But Jesus answering, said: Suffer ye thus far. And when he had touched his ear, he healed him.
51ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
52And Jesus said to the chief priests, and magistrates of the temple, and the ancients, that were come unto him: Are ye come out, as it were against a thief, with swords and clubs?
52ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
53When I was daily with you in the temple, you did not stretch forth your hands against me: but this is your hour, and the power of darkness.
53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
54And apprehending him, they led him to the high priest’s house. But Peter followed afar off.
54ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
55And when they had kindled a fire in the midst of the hall, and were sitting about it, Peter was in the midst of them.
55ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
56Whom when a certain servant maid had seen sitting at the light, and had earnestly beheld him, she said: This man also was with him.
56ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃
57But he denied him, saying: Woman, I know him not.
57ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
58And after a little while, another seeing him, said: Thou also art one of them. But Peter said: O man, I am not.
58ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃
59And after the space, as it were of one hour, another certain man affirmed, saying: Of a truth, this man was also with him; for he is also a Galilean.
59ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
60And Peter said: Man, I know not what thou sayest. And immediately, as he was yet speaking, the cock crew.
60ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
61And the Lord turning looked on Peter. And Peter remembered the word of the Lord, as he had said: Before the cock crow, thou shalt deny me thrice.
61ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
62And Peter going out, wept bitterly.
62ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
63And the men that held him, mocked him, and struck him.
63והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃
64And they blindfolded him, and smote his face. And they asked him, saying: Prophesy, who is it that struck thee?
64ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃
65And blaspheming, many other things they said against him.
65ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
66And as soon as it was day, the ancients of the people, and the chief priests and scribes, came together; and they brought him into their council, saying: If thou be the Christ, tell us.
66ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
67And he saith to them: If I shall tell you, you will not believe me.
67ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
68And if I shall also ask you, you will not answer me, nor let me go.
68וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
69But hereafter the Son of man shall be sitting on the right hand of the power of God.
69אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
70Then said they all: Art thou then the Son of God? Who said: You say that I am.
70ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
71And they said: What need we any further testimony? for we ourselves have heard it from his own mouth.
71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.