Lucam 22
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Appropinquabat autem dies festus azymorum, qui dicitur Pascha:
1ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃
2et quærebant principes sacerdotum, et scribæ, quomodo Jesum interficerent: timebant vero plebem.
2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
3Intravit autem Satanas in Judam, qui cognominabatur Iscariotes, unum de duodecim:
3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃
4et abiit, et locutus est cum principibus sacerdotum, et magistratibus, quemadmodum illum traderet eis.
4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
5Et gavisi sunt, et pacti sunt pecuniam illi dare.
5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
6Et spopondit, et quærebat opportunitatem ut traderet illum sine turbis.
6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
7Venit autem dies azymorum, in qua necesse erat occidi pascha.
7ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
8Et misit Petrum et Joannem, dicens: Euntes parate nobis pascha, ut manducemus.
8וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃
9At illi dixerunt: Ubi vis paremus?
9ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃
10Et dixit ad eos: Ecce introëuntibus vobis in civitatem occurret vobis homo quidam amphoram aquæ portans: sequimini eum in domum, in quam intrat,
10ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃
11et dicetis patrifamilias domus: Dicit tibi Magister: Ubi est diversorium, ubi pascha cum discipulis meis manducem?
11ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
12Et ipse ostendet vobis cœnaculum magnum stratum, et ibi parate.
12והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
13Euntes autem invenerunt sicut dixit illis, et paraverunt pascha.
13וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
14Et cum facta esset hora, discubuit, et duodecim apostoli cum eo.
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
15Et ait illis: Desiderio desideravi hoc pascha manducare vobiscum, antequam patiar.
15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
16Dico enim vobis, quia ex hoc non manducabo illud, donec impleatur in regno Dei.
16כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
17Et accepto calice gratias egit, et dixit: Accipite, et dividite inter vos.
17ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃
18Dico enim vobis quod non bibam de generatione vitis donec regnum Dei veniat.
18כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
19Et accepto pane gratias egit, et fregit, et dedit eis, dicens: Hoc est corpus meum, quod pro vobis datur: hoc facite in meam commemorationem.
19ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
20Similiter et calicem, postquam cœnavit, dicens: Hic est calix novum testamentum in sanguine meo, qui pro vobis fundetur.
20וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃
21Verumtamen ecce manus tradentis me, mecum est in mensa.
21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
22Et quidem Filius hominis, secundum quod definitum est, vadit: verumtamen væ homini illi per quem tradetur.
22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
23Et ipsi cœperunt quærere inter se quis esset ex eis qui hoc facturus esset.
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
24Facta est autem et contentio inter eos, quis eorum videretur esse major.
24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
25Dixit autem eis: Reges gentium dominantur eorum: et qui potestatem habent super eos, benefici vocantur.
25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
26Vos autem non sic: sed qui major est in vobis, fiat sicut minor: et qui præcessor est, sicut ministrator.
26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
27Nam quis major est, qui recumbit, an qui ministrat? nonne qui recumbit? Ego autem in medio vestrum sum, sicut qui ministrat:
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
28vos autem estis, qui permansistis mecum in tentationibus meis.
28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
29Et ego dispono vobis sicut disposuit mihi Pater meus regnum,
29לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
30ut edatis et bibatis super mensam meam in regno meo, et sedeatis super thronos judicantes duodecim tribus Israël.
30למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
31Ait autem Dominus: Simon, Simon, ecce Satanas expetivit vos ut cribraret sicut triticum:
31ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
32ego autem rogavi pro te ut non deficiat fides tua: et tu aliquando conversus, confirma fratres tuos.
32ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
33Qui dixit ei: Domine, tecum paratus sum et in carcerem et in mortem ire.
33והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
34At ille dixit: Dico tibi, Petre, non cantabit hodie gallus, donec ter abneges nosse me. Et dixit eis:
34ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
35Quando misi vos sine sacculo, et pera, et calceamentis, numquid aliquid defuit vobis?
35ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
36At illi dixerunt: Nihil. Dixit ergo eis: Sed nunc qui habet sacculum, tollat; similiter et peram: et qui non habet, vendat tunicam suam et emat gladium.
36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
37Dico enim vobis, quoniam adhuc hoc quod scriptum est, oportet impleri in me: Et cum iniquis deputatus est. Etenim ea quæ sunt de me finem habent.
37כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
38At illi dixerunt: Domine, ecce duo gladii hic. At ille dixit eis: Satis est.
38ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
39Et egressus ibat secundum consuetudinem in monte Olivarum. Secuti sunt autem illum et discipuli.
39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
40Et cum pervenisset ad locum, dixit illis: Orate ne intretis in tentationem.
40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
41Et ipse avulsus est ab eis quantum jactus est lapidis: et positis genibus orabat,
41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
42dicens: Pater, si vis, transfer calicem istum a me: verumtamen non mea voluntas, sed tua fiat.
42אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
43Apparuit autem illi angelus de cælo, confortans eum. Et factus in agonia, prolixius orabat.
43וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃
44Et factus est sudor ejus sicut guttæ sanguinis decurrentis in terram.
44ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃
45Et cum surrexisset ab oratione et venisset ad discipulos suos, invenit eos dormientes præ tristitia.
45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
46Et ait illis: Quid dormitis? surgite, orate, ne intretis in tentationem.
46]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
47Adhuc eo loquente, ecce turba: et qui vocabatur Judas, unus de duodecim, antecedebat eos, et appropinquavit Jesu ut oscularetur eum.
47]74-64[׃
48Jesus autem dixit illi: Juda, osculo Filium hominis tradis?
48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
49Videntes autem hi qui circa ipsum erant, quod futurum erat, dixerunt ei: Domine, si percutimus in gladio?
49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
50Et percussit unus ex illis servum principis sacerdotum, et amputavit auriculam ejus dexteram.
50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
51Respondens autem Jesus, ait: Sinite usque huc. Et cum tetigisset auriculam ejus, sanavit eum.
51ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
52Dixit autem Jesus ad eos qui venerant ad se principes sacerdotum, et magistratus templi, et seniores: Quasi ad latronem existis cum gladiis et fustibus?
52ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
53Cum quotidie vobiscum fuerim in templo, non extendistis manus in me: sed hæc est hora vestra, et potestas tenebrarum.
53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
54Comprehendentes autem eum, duxerunt ad domum principis sacerdotum: Petrus vero sequebatur a longe.
54ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
55Accenso autem igne in medio atrii et circumsedentibus illis, erat Petrus in medio eorum.
55ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
56Quem cum vidisset ancilla quædam sedentem ad lumen, et eum fuisset intuita, dixit: Et hic cum illo erat.
56ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃
57At ille negavit eum, dicens: Mulier, non novi illum.
57ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
58Et post pusillum alius videns eum, dixit: Et tu de illis es. Petrus vero ait: O homo, non sum.
58ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃
59Et intervallo facto quasi horæ unius, alius quidam affirmabat, dicens: Vere et hic cum illo erat: nam et Galilæus est.
59ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
60Et ait Petrus: Homo, nescio quid dicis. Et continuo, adhuc illo loquente, cantavit gallus.
60ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
61Et conversus Dominus respexit Petrum, et recordatus est Petrus verbi Domini, sicut dixerat: Quia priusquam gallus cantet, ter me negabis.
61ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
62Et egressus foras Petrus flevit amare.
62ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
63Et viri qui tenebant illum, illudebant ei, cædentes.
63והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃
64Et velaverunt eum, et percutiebant faciem ejus: et interrogabant eum, dicentes: Prophetiza, quis est, qui te percussit?
64ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃
65Et alia multa blasphemantes dicebant in eum.
65ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
66Et ut factus est dies, convenerunt seniores plebis, et principes sacerdotum, et scribæ, et duxerunt illum in concilium suum, dicentes: Si tu es Christus, dic nobis.
66ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
67Et ait illis: Si vobis dixero, non credetis mihi:
67ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
68si autem et interrogavero, non respondebitis mihi, neque dimittetis.
68וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
69Ex hoc autem erit Filius hominis sedens a dextris virtutis Dei.
69אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
70Dixerunt autem omnes: Tu ergo es Filius Dei? Qui ait: Vos dicitis, quia ego sum.
70ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
71At illi dixerunt: Quid adhuc desideramus testimonium? ipsi enim audivimus de ore ejus.
71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.