Lukáš 22
Kralice Bible (1613)Translation
Kralice Bible (1613)
Modern Hebrew Bible
1Přibližoval se pak svátek přesnic, jenž slove velikanoc.
1ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃
2I hledali přední kněží a zákoníci, kterak by jej vyhladili; ale obávali se lidu.
2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
3Tedy ďábel vstoupil do Jidáše, kterýž sloul Iškariotský, jednoho z počtu dvanácti.
3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃
4A on odšed, mluvil s předními kněžími, a s úředníky nad chrámem, kterak by ho jim zradil.
4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
5I zradovali se, a smluvili s ním, že mu chtí peníze dáti.
5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
6A on také jim přiřekl. I hledal příhodného času, aby ho jim zradil bez zástupu.
6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
7Tedy přišel den přesnic, v kterémžto zabit měl býti beránek.
7ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
8I poslal Ježíš Petra a Jana, řka: Jdouce, připravte nám beránka, abychom jedli.
8וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃
9A oni řekli mu: Kde chceš, ať připravíme?
9ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃
10On pak řekl k nim: Aj, když vcházeti budete do města, potkáť vás člověk, dčbán vody nesa. Jdětež za ním do domu, do kteréhož vejde.
10ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃
11A díte hospodáři toho domu: Vzkazuje tobě Mistr: Kde jest síň, kdežto budu jísti beránka s učedlníky svými?
11ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
12A onť vám ukáže večeřadlo veliké podlážené. Tam připravte.
12והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
13I odšedše, nalezli, jakž jim pověděl, a připravili beránka.
13וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
14A když přišel čas večeře, posadil se za stůl, a dvanácte apoštolů s ním.
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
15I řekl jim: Žádostí žádal jsem tohoto beránka jísti s vámi, prve než bych trpěl.
15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
16Nebo pravímť vám, žeť ho již více nebudu jísti, ažť se naplní v království Božím.
16כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
17A vzav kalich, a díky činiv, řekl: Vezměte jej a dělte mezi sebou.
17ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃
18Neboť pravím vám, žeť nebudu píti z plodu vinného kořene, ažť království Boží přijde.
18כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
19A vzav chléb, díky činiv, lámal a dal jim, řka: To jest tělo mé, kteréž se za vás dává. To čiňte na mou památku.
19ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
20Takž také dal jim i kalich, když bylo po večeři, řka: Tento kalich jest nová smlouva v mé krvi, kteráž se za vás vylévá.
20וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃
21Ale aj, ruka zrádce mého se mnou jest za stolem.
21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
22A Syn zajisté člověka jde, tak jakž jest uloženo o něm, ale běda člověku tomu, kterýž ho zrazuje.
22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
23Tedy oni počali vyhledávati mezi sebou, kdo by z nich byl, kterýž by to měl učiniti.
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
24Stal se pak i svár mezi nimi, kdo by z nich zdál se býti větší.
24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
25On pak řekl jim: Králové národů panují nad nimi, a kteříž moc mají nad nimi, dobrodincové slovou.
25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
26Ale vy ne tak. Nýbrž kdož větší jest mezi vámi, budiž jako nejmenší, a kdož vůdce jest, budiž jako sloužící.
26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
27Nebo kdo větší jest, ten-li, kterýž sedí, čili ten, kterýž slouží? Zdali ne ten, kterýž sedí? Ale já mezi vámi jsem jako ten, kterýž slouží.
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
28Vy pak jste ti, kteříž jste v mých pokušeních se mnou zůstali.
28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
29A jáť vám způsobuji, jakož mi způsobil Otec můj, království,
29לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
30Abyste jedli a pili za stolem mým v království mém, a seděli na stolicích, soudíce dvanáctero pokolení Izraelské.
30למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
31I řekl Pán: Šimone, Šimone, aj, satan vyprosil vás, aby vás tříbil jako pšenici.
31ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
32Ale jáť jsem prosil za tebe, aby nezhynula víra tvá. A ty někdy obrátě se, potvrzuj bratří svých.
32ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
33A on řekl jemu: Pane, s tebou hotov jsem i do žaláře i na smrt jíti.
33והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
34On pak dí: Pravím tobě, Petře, nezazpíváť dnes kohout, až prve třikrát zapříš, že neznáš mne.
34ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
35I řekl jim: Když jsem vás posílal bez pytlíka, a bez mošny, a bez obuvi, zdali jste v čem nedostatek měli? A oni řekli: V ničemž.
35ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
36Tedy dí jim: Ale nyní, kdo má pytlík, vezmi jej, a též i mošnu; a kdož nemá, prodej sukni svou, a kup sobě meč.
36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
37Nebo pravím vám, že se ještě to musí naplniti na mně, což psáno: A s nešlechetnými počten jest. Nebo ty věci, kteréž psány jsou o mně, konec berou.
37כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
38Oni pak řekli: Pane, aj, dva meče teď. A on řekl jim: Dostiť jest.
38ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
39A vyšed podle obyčeje svého, šel na horu Olivovou, a šli za ním i učedlníci jeho.
39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
40A když přišel na místo, řekl jim: Modlte se, abyste nevešli v pokušení.
40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
41A sám vzdáliv se od nich, jako by mohl kamenem dohoditi, a poklek na kolena, modlil se,
41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
42Řka: Otče, chceš-li, přenes kalich tento ode mne, ale však ne má vůle, ale tvá staň se.
42אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
43I ukázal se jemu anděl s nebe, posiluje ho.
43וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃
44A jsa v boji, horlivěji se modlil. I učiněn jest pot jeho jako krůpě krve tekoucí na zemi.
44ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃
45A vstav od modlitby, a přišed k učedlníkům, nalezl je, ani spí zámutkem.
45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
46I řekl jim: Co spíte? Vstaňte a modlte se, abyste nevešli v pokušení.
46]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
47A když on ještě mluvil, aj, zástup, a ten, kterýž sloul Jidáš, jeden ze dvanácti, šel napřed, a přiblížil se k Ježíšovi, aby jej políbil.
47]74-64[׃
48Ježíš pak řekl jemu: Jidáši, políbením Syna člověka zrazuješ?
48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
49A vidouce ti, kteříž při něm byli, k čemu se chýlí, řekli jemu: Pane, budeme-liž bíti mečem?
49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
50I udeřil jeden z nich služebníka nejvyššího kněze, a uťal ucho jeho pravé.
50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
51A Ježíš odpověděv, řekl: Nechtež až potud. A dotkna se ucha jeho, uzdravil jej.
51ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
52I dí Ježíš těm, kteříž přišli k němu, předním kněžím a úředníkům chrámu a starším: Jako na lotra vyšli jste s meči a s kyjmi?
52ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
53Ješto na každý den býval jsem s vámi v chrámě, a nevztáhli jste rukou na mne. Ale totoť jest ta vaše hodina a moc temnosti.
53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
54A oni javše jej, vedli ho, a uvedli do domu nejvyššího kněze. Petr pak šel za ním zdaleka.
54ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
55A když zanítili oheň uprostřed síně a posadili se vůkol, sedl Petr mezi ně.
55ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
56A uzřevši ho jedna děvečka, an sedí u ohně, a pilně naň pohleděvši, řekla: I tento byl s ním.
56ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃
57A on zapřel ho, řka: Ženo, neznám ho.
57ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
58A po malé chvíli jiný, vida jej, řekl: I ty z nich jsi. Petr pak řekl: Ó člověče, nejsem.
58ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃
59A potom asi po jedné hodině jiný potvrzoval, řka: V pravdě i tento s ním byl, neb i Galilejský jest.
59ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
60I řekl Petr: Èlověče, nevím, co pravíš. A hned, když on ještě mluvil, kohout zazpíval.
60ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
61I obrátiv se Pán, pohleděl na Petra. I rozpomenul se Petr na slovo Páně, kterak jemu byl řekl: Že prve než kohout zazpívá, třikrát mne zapříš.
61ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
62I vyšed ven Petr, plakal hořce.
62ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
63Muži pak ti, kteříž drželi Ježíše, posmívali se jemu, tepouce ho.
63והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃
64A zakrývajíce ho, bili jej v tvář, a tázali se ho, řkouce: Prorokuj, kdo jest, kterýž tebe udeřil?
64ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃
65A jiného mnoho, rouhajíce se, mluvili proti němu.
65ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
66A když byl den, sešli se starší lidu a přední kněží a zákoníci, a vedli ho do rady své,
66ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
67Řkouce: Jsi-li ty Kristus? Pověz nám! I dí jim: Povím-li vám, nikoli neuvěříte.
67ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
68A pakli se vás co otíži, neodpovíte mi, ani propustíte.
68וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
69Ale od této chvíle Syn člověka sedne na pravici moci Boží.
69אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
70I řekli všickni: Tedy jsi ty Syn Boží? On pak řekl jim: Vy pravíte, že já jsem.
70ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
71A oni řekli: Což ještě potřebujeme svědectví? Však jsme sami slyšeli z úst jeho.
71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.