Exodus 1
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Hæc sunt nomina filiorum Israël qui ingressi sunt in Ægyptum cum Jacob: singuli cum domibus suis introierunt:
1ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃
2Ruben, Simeon, Levi, Judas,
2ראובן שמעון לוי ויהודה׃
3Issachar, Zabulon et Benjamin,
3יששכר זבולן ובנימן׃
4Dan et Nephthali, Gad et Aser.
4דן ונפתלי גד ואשר׃
5Erant igitur omnes animæ eorum qui egressi sunt de femore Jacob, septuaginta: Joseph autem in Ægypto erat.
5ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃
6Quo mortuo, et universis fratribus ejus, omnique cognatione illa,
6וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃
7filii Israël creverunt, et quasi germinantes multiplicati sunt: ac roborati nimis, impleverunt terram.
7ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃
8Surrexit interea rex novus super Ægyptum, qui ignorabat Joseph.
8ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃
9Et ait ad populum suum: Ecce, populus filiorum Israël multus, et fortior nobis est.
9ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃
10Venite, sapienter opprimamus eum, ne forte multiplicetur: et si ingruerit contra nos bellum, addatur inimicis nostris, expugnatisque nobis egrediatur de terra.
10הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃
11Præposuit itaque eis magistros operum, ut affligerent eos oneribus: ædificaveruntque urbes tabernaculorum Pharaoni, Phithom et Ramesses.
11וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃
12Quantoque opprimebant eos, tanto magis multiplicabantur, et crescebant:
12וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃
13oderantque filios Israël Ægyptii, et affligebant illudentes eis,
13ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃
14atque ad amaritudinem perducebant vitam eorum operibus duris luti et lateris, omnique famulatu, quo in terræ operibus premebantur.
14וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃
15Dixit autem rex Ægypti obstetricibus Hebræorum, quarum una vocabatur Sephora, altera Phua,
15ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃
16præcipiens eis: Quando obstetricabitis Hebræas, et partus tempus advenerit: si masculus fuerit, interficite eum: si femina, reservate.
16ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃
17Timuerunt autem obstetrices Deum, et non fecerunt juxta præceptum regis Ægypti, sed conservabant mares.
17ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃
18Quibus ad se accersitis, rex ait: Quidnam est hoc quod facere voluistis, ut pueros servaretis?
18ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃
19Quæ responderunt: Non sunt Hebreæ sicut ægyptiæ mulieres: ipsæ enim obstetricandi habent scientiam, et priusquam veniamus ad eas, pariunt.
19ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃
20Bene ergo fecit Deus obstetricibus: et crevit populus, confortatusque est nimis.
20וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃
21Et quia timuerunt obstetrices Deum, ædificavit eis domos.
21ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃
22Præcepit ergo Pharao omni populo suo, dicens: Quidquid masculini sexus natum fuerit, in flumen projicite: quidquid feminini, reservate.
22ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.