Exodus 1
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1These are the names of the sons of Israel who went to Egypt with Jacob, each with his family:
1ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃
2Reuben, Simeon, Levi, and Judah;
2ראובן שמעון לוי ויהודה׃
3Issachar, Zebulun, and Benjamin;
3יששכר זבולן ובנימן׃
4Dan and Naphtali; Gad and Asher.
4דן ונפתלי גד ואשר׃
5The descendants of Jacob numbered seventy in all, including Joseph, who was already in Egypt.
5ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃
6Now Joseph and all his brothers and all that generation died,
6וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃
7but the Israelites were fruitful and increased rapidly; they multiplied and became exceedingly numerous, so that the land was filled with them.
7ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃
8Then a new king, who did not know Joseph, came to power in Egypt.
8ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃
9“Look,” he said to his people, “the Israelites have become too numerous and too powerful for us.
9ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃
10Come, let us deal shrewdly with them, or they will increase even more; and if a war breaks out, they may join our enemies, fight against us, and leave the country.”
10הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃
11So the Egyptians appointed taskmasters over the Israelites to oppress them with forced labor. As a result, they built Pithom and Rameses as store cities for Pharaoh.
11וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃
12But the more they were oppressed, the more they multiplied and flourished; so the Egyptians came to dread the Israelites.
12וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃
13They worked the Israelites ruthlessly
13ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃
14and made their lives bitter with hard labor in brick and mortar, and with all kinds of work in the fields. Every service they imposed was harsh.
14וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃
15Then the king of Egypt said to the Hebrew midwives, whose names were Shiphrah and Puah,
15ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃
16“When you help the Hebrew women give birth, observe them on the birthstools. If the child is a son, kill him; but if it is a daughter, let her live.”
16ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃
17The midwives, however, feared God and did not do as the king of Egypt had instructed; they let the boys live.
17ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃
18So the king of Egypt summoned the midwives and asked them, “Why have you done this? Why have you let the boys live?”
18ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃
19The midwives answered Pharaoh, “The Hebrew women are not like the Egyptian women, for they are vigorous and give birth before a midwife arrives.”
19ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃
20So God was good to the midwives, and the people multiplied and became even more numerous.
20וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃
21And because the midwives feared God, He gave them families of their own.
21ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃
22Then Pharaoh commanded all his people: “Every son born to the Hebrews you must throw into the Nile, but every daughter you may allow to live.”
22ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.