Exodus 12
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Now the LORD said to Moses and Aaron in the land of Egypt,
1ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר׃
2“This month is the beginning of months for you; it shall be the first month of your year.
2החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃
3Tell the whole congregation of Israel that on the tenth day of this month each man must select a lamb for his family, one per household.
3דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית׃
4If the household is too small for a whole lamb, they are to share with the nearest neighbor based on the number of people, and apportion the lamb accordingly.
4ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה׃
5Your lamb must be an unblemished year-old male, and you may take it from the sheep or the goats.
5שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃
6You must keep it until the fourteenth day of the month, when the whole assembly of the congregation of Israel will slaughter the animals at twilight.
6והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃
7They are to take some of the blood and put it on the sides and tops of the doorframes of the houses where they eat the lambs.
7ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃
8They are to eat the meat that night, roasted over the fire, along with unleavened bread and bitter herbs.
8ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃
9Do not eat any of the meat raw or cooked in boiling water, but only roasted over the fire—its head and legs and inner parts.
9אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו׃
10Do not leave any of it until morning; before the morning you must burn up any part that is left over.
10ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו׃
11This is how you are to eat it: You must be fully dressed for travel, with your sandals on your feet and your staff in your hand. You are to eat in haste; it is the LORD’s Passover.
11וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃
12On that night I will pass through the land of Egypt and strike down every firstborn male, both man and beast, and I will execute judgment against all the gods of Egypt. I am the LORD.
12ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃
13The blood on the houses where you are staying will distinguish them; when I see the blood, I will pass over you. No plague will fall on you to destroy you when I strike the land of Egypt.
13והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃
14And this day will be a memorial for you, and you are to celebrate it as a feast to the LORD, as a permanent statute for the generations to come.
14והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃
15For seven days you must eat unleavened bread. On the first day you are to remove the leaven from your houses. Whoever eats anything leavened from the first day through the seventh must be cut off from Israel.
15שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי׃
16On the first day you are to hold a sacred assembly, and another on the seventh day. You must not do any work on those days, except to prepare the meals—that is all you may do.
16וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם׃
17So you are to keep the Feast of Unleavened Bread, for on this very day I brought your divisions out of the land of Egypt. You must keep this day as a permanent statute for the generations to come.
17ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃
18In the first month you are to eat unleavened bread, from the evening of the fourteenth day until the evening of the twenty-first day.
18בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃
19For seven days there must be no leaven found in your houses. If anyone eats something leavened, that person, whether a foreigner or native of the land, must be cut off from the congregation of Israel.
19שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃
20You are not to eat anything leavened; eat unleavened bread in all your homes.”
20כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃
21Then Moses summoned all the elders of Israel and told them, “Go at once and select for yourselves a lamb for each family, and slaughter the Passover lamb.
21ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃
22Take a cluster of hyssop, dip it into the blood in the basin, and brush the blood on the top and sides of the doorframe. None of you shall go out the door of his house until morning.
22ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר׃
23When the LORD passes through to strike down the Egyptians, He will see the blood on the top and sides of the doorframe and will pass over that doorway; so He will not allow the destroyer to enter your houses and strike you down.
23ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׃
24And you are to keep this command as a permanent statute for you and your descendants.
24ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם׃
25When you enter the land that the LORD will give you as He promised, you are to keep this service.
25והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת׃
26When your children ask you, ‘What does this service mean to you?’
26והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃
27you are to reply, ‘It is the Passover sacrifice to the LORD, who passed over the houses of the Israelites in Egypt when He struck down the Egyptians and spared our homes.’” Then the people bowed down and worshiped.
27ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃
28And the Israelites went and did just what the LORD had commanded Moses and Aaron.
28וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו׃
29Now at midnight the LORD struck down every firstborn male in the land of Egypt, from the firstborn of Pharaoh, who sat on his throne, to the firstborn of the prisoner in the dungeon, as well as all the firstborn among the livestock.
29ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃
30During the night Pharaoh got up—he and all his officials and all the Egyptians—and there was loud wailing in Egypt; for there was no house without someone dead.
30ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת׃
31Then Pharaoh summoned Moses and Aaron by night and said, “Get up, leave my people, both you and the Israelites! Go, worship the LORD as you have requested.
31ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃
32Take your flocks and herds as well, just as you have said, and depart! And bless me also.”
32גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי׃
33And in order to send them out of the land quickly, the Egyptians urged the people on. “For otherwise,” they said, “we are all going to die!”
33ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים׃
34So the people took their dough before it was leavened, carrying it on their shoulders in kneading bowls wrapped in clothing.
34וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם׃
35Furthermore, the Israelites acted on Moses’ word and asked the Egyptians for articles of silver and gold, and for clothing.
35ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת׃
36And the LORD gave the people such favor in the sight of the Egyptians that they granted their request. In this way they plundered the Egyptians.
36ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים׃
37The Israelites journeyed from Rameses to Succoth with about 600,000 men on foot, besides women and children.
37ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃
38And a mixed multitude also went up with them, along with great droves of livestock, both flocks and herds.
38וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃
39Since their dough had no leaven, the people baked what they had brought out of Egypt into unleavened loaves. For when they had been driven out of Egypt, they could not delay and had not prepared any provisions for themselves.
39ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם׃
40Now the duration of the Israelites’ stay in Egypt was 430 years.
40ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃
41At the end of the 430 years, to the very day, all the LORD’s divisions went out of the land of Egypt.
41ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים׃
42Because the LORD kept a vigil that night to bring them out of the land of Egypt, this same night is to be a vigil to the LORD, to be observed by all the Israelites for the generations to come.
42ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם׃
43And the LORD said to Moses and Aaron, “This is the statute of the Passover: No foreigner is to eat of it.
43ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו׃
44But any slave who has been purchased may eat of it, after you have circumcised him.
44וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃
45A temporary resident or hired hand shall not eat the Passover.
45תושב ושכיר לא יאכל בו׃
46It must be eaten inside one house. You are not to take any of the meat outside the house, and you may not break any of the bones.
46בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו׃
47The whole congregation of Israel must celebrate it.
47כל עדת ישראל יעשו אתו׃
48If a foreigner resides with you and wants to celebrate the LORD’s Passover, all the males in the household must be circumcised; then he may come near to celebrate it, and he shall be like a native of the land. But no uncircumcised man may eat of it.
48וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו׃
49The same law shall apply to both the native and the foreigner who resides among you.”
49תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃
50Then all the Israelites did this—they did just as the LORD had commanded Moses and Aaron.
50ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו׃
51And on that very day the LORD brought the Israelites out of the land of Egypt by their divisions.
51ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.