2 Samuel 1
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1After the death of Saul, David returned from the slaughter of the Amalekites and stayed in Ziklag two days.
1ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃
2On the third day a man with torn clothes and dust on his head arrived from Saul’s camp. When he came to David, he fell to the ground to pay him homage.
2ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו׃
3“Where have you come from?” David asked. “I have escaped from the Israelite camp,” he replied.
3ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃
4“What was the outcome?” David asked. “Please tell me.” “The troops fled from the battle,” he replied. “Many of them fell and died. And Saul and his son Jonathan are also dead.”
4ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃
5Then David asked the young man who had brought him the report, “How do you know that Saul and his son Jonathan are dead?”
5ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו׃
6“I happened to be on Mount Gilboa,” he replied, “and there was Saul, leaning on his spear, with the chariots and the cavalry closing in on him.
6ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃
7When he turned around and saw me, he called out and I answered, ‘Here I am!’
7ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃
8‘Who are you?’ he asked. So I told him, ‘I am an Amalekite.’
8ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי׃
9Then he begged me, ‘Stand over me and kill me, for agony has seized me, but my life still lingers.’
9ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי׃
10So I stood over him and killed him, because I knew that after he had fallen he could not survive. And I took the crown that was on his head and the band that was on his arm, and I have brought them here to my lord.”
10ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה׃
11Then David took hold of his own clothes and tore them, and all the men who were with him did the same.
11ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו׃
12They mourned and wept and fasted until evening for Saul and his son Jonathan, and for the people of the LORD and the house of Israel, because they had fallen by the sword.
12ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב׃
13And David inquired of the young man who had brought him the report, “Where are you from?” “I am the son of a foreigner,” he answered. “I am an Amalekite.”
13ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי׃
14So David asked him, “Why were you not afraid to lift your hand to destroy the LORD’s anointed?”
14ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה׃
15Then David summoned one of the young men and said, “Go, execute him!” So the young man struck him down, and he died.
15ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃
16For David had said to the Amalekite, “Your blood be on your own head because your own mouth has testified against you, saying, ‘I killed the LORD’s anointed.’”
16ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃
17Then David took up this lament for Saul and his son Jonathan,
17ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו׃
18and he ordered that the sons of Judah be taught the Song of the Bow. It is written in the Book of Jashar:
18ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר׃
19“Your glory, O Israel, lies slain on your heights. How the mighty have fallen!
19הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׃
20Tell it not in Gath; proclaim it not in the streets of Ashkelon, lest the daughters of the Philistines rejoice, and the daughters of the uncircumcised exult.
20אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים׃
21O mountains of Gilboa, may you have no dew or rain, no fields yielding offerings of grain. For there the shield of the mighty was defiled, the shield of Saul, no longer anointed with oil.
21הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃
22From the blood of the slain, from the fat of the mighty, the bow of Jonathan did not retreat, and the sword of Saul did not return empty.
22מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃
23Saul and Jonathan, beloved and delightful in life, were not divided in death. They were swifter than eagles, they were stronger than lions.
23שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃
24O daughters of Israel, weep for Saul, who clothed you in scarlet and luxury, who decked your garments with ornaments of gold.
24בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃
25How the mighty have fallen in the thick of battle! Jonathan lies slain on your heights.
25איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל׃
26I grieve for you, Jonathan, my brother. You were delightful to me; your love to me was extraordinary, surpassing the love of women.
26צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃
27How the mighty have fallen and the weapons of war have perished!”
27איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.