Lucam 18
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Dicebat autem et parabolam ad illos, quoniam oportet semper orare et non deficere,
1וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
2dicens: Judex quidam erat in quadam civitate, qui Deum non timebat, et hominem non reverebatur.
2ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
3Vidua autem quædam erat in civitate illa, et veniebat ad eum, dicens: Vindica me de adversario meo.
3ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃
4Et nolebat per multum tempus. Post hæc autem dixit intra se: Etsi Deum non timeo, nec hominem revereor:
4וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃
5tamen quia molesta est mihi hæc vidua, vindicabo illam, ne in novissimo veniens sugillet me.
5אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
6Ait autem Dominus: Audite quid judex iniquitatis dicit:
6ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃
7Deus autem non faciet vindictam electorum suorum clamantium ad se die ac nocte, et patientiam habebit in illis?
7והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
8Dico vobis quia cito faciet vindictam illorum. Verumtamen Filius hominis veniens, putas, inveniet fidem in terra?
8אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
9Dixit autem et ad quosdam qui in se confidebant tamquam justi, et aspernabantur ceteros, parabolam istam:
9ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
10Duo homines ascenderunt in templum ut orarent: unus pharisæus et alter publicanus.
10שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
11Pharisæus stans, hæc apud se orabat: Deus, gratias ago tibi, quia non sum sicut ceteri hominum: raptores, injusti, adulteri, velut etiam hic publicanus:
11ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
12jejuno bis in sabbato, decimas do omnium quæ possideo.
12אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃
13Et publicanus a longe stans, nolebat nec oculos ad cælum levare: sed percutiebat pectus suum, dicens: Deus propitius esto mihi peccatori.
13והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
14Dico vobis, descendit hic justificatus in domum suam ab illo: quia omnis qui se exaltat, humiliabitur, et qui se humiliat, exaltabitur.
14אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
15Afferebant autem ad illum et infantes, ut eos tangeret. Quod cum viderent discipuli, increpabant illos.
15ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
16Jesus autem convocans illos, dixit: Sinite pueros venire ad me, et nolite vetare eos: talium est enim regnum Dei.
16ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
17Amen dico vobis, quicumque non acceperit regnum Dei sicut puer, non intrabit in illud.
17אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
18Et interrogavit eum quidam princeps, dicens: Magister bone, quid faciens vitam æternam possidebo?
18וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
19Dixit autem ei Jesus: Quid me dicis bonum? nemo bonus nisi solus Deus.
19ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
20Mandata nosti: non occides; non mœchaberis; non furtum facies; non falsum testimonium dices; honora patrem tuum et matrem.
20את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
21Qui ait: Hæc omnia custodivi a juventute mea.
21ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃
22Quo audito, Jesus ait ei: Adhuc unum tibi deest: omnia quæcumque habes vende, et da pauperibus, et habebis thesaurum in cælo: et veni, sequere me.
22וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
23His ille auditis, contristatus est: quia dives erat valde.
23ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
24Videns autem Jesus illum tristem factum, dixit: Quam difficile, qui pecunias habent, in regnum Dei intrabunt !
24וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
25facilius est enim camelum per foramen acus transire quam divitem intrare in regnum Dei.
25כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
26Et dixerunt qui audiebant: Et quis potest salvus fieri?
26ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
27Ait illis: Quæ impossibilia sunt apud homines, possibilia sunt apud Deum.
27ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
28Ait autem Petrus: Ecce nos dimisimus omnia et secuti sumus te.
28ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
29Qui dixit eis: Amen dico vobis, nemo est qui reliquit domum, aut parentes, aut fratres, aut uxorem, aut filios propter regnum Dei,
29ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
30et non recipiat multo plura in hoc tempore, et in sæculo venturo vitam æternam.
30ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
31Assumpsit autem Jesus duodecim, et ait illis: Ecce ascendimus Jerosolymam, et consummabuntur omnia quæ scripta sunt per prophetas de Filio hominis:
31ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃
32tradetur enim gentibus, et illudetur, et flagellabitur, et conspuetur:
32כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
33et postquam flagellaverint, occident eum, et tertia die resurget.
33ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
34Et ipsi nihil horum intellexerunt, et erat verbum istud absconditum ab eis, et non intelligebant quæ dicebantur.
34והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
35Factum est autem, cum appropinquaret Jericho, cæcus quidam sedebat secus viam, mendicans.
35ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃
36Et cum audiret turbam prætereuntem, interrogabat quid hoc esset.
36וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃
37Dixerunt autem ei quod Jesus Nazarenus transiret.
37ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃
38Et clamavit, dicens: Jesu, fili David, miserere mei.
38ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
39Et qui præibant, increpabant eum ut taceret. Ipse vero multo magis clamabat: Fili David, miserere mei.
39וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
40Stans autem Jesus jussit illum adduci ad se. Et cum appropinquasset, interrogavit illum,
40ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
41dicens: Quid tibi vis faciam? At ille dixit: Domine, ut videam.
41מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
42Et Jesus dixit illi: Respice, fides tua te salvum fecit.
42ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
43Et confestim vidit, et sequebatur illum magnificans Deum. Et omnis plebs ut vidit, dedit laudem Deo.
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.