Lucam 19
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Et ingressus perambulabat Jericho.
1ויבוא ויעבר ביריחו׃
2Et ecce vir nomine Zachæus: et hic princeps erat publicanorum, et ipse dives:
2והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃
3et quærebat videre Jesum, quis esset: et non poterat præ turba, quia statura pusillus erat.
3ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃
4Et præcurrens ascendit in arborem sycomorum ut videret eum: quia inde erat transiturus.
4ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃
5Et cum venisset ad locum, suspiciens Jesus vidit illum, et dixit ad eum: Zachæe, festinans descende: quia hodie in domo tua oportet me manere.
5ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃
6Et festinans descendit, et excepit illum gaudens.
6וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃
7Et cum viderent omnes, murmurabant, dicentes quod ad hominem peccatorem divertisset.
7וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃
8Stans autem Zachæus, dixit ad Dominum: Ecce dimidium bonorum meorum, Domine, do pauperibus: et si quid aliquem defraudavi, reddo quadruplum.
8ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃
9Ait Jesus ad eum: Quia hodie salus domui huic facta est: eo quod et ipse filius sit Abrahæ.
9ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃
10Venit enim Filius hominis quærere, et salvum facere quod perierat.
10כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
11Hæc illis audientibus adjiciens, dixit parabolam, eo quod esset prope Jerusalem: et quia existimarent quod confestim regnum Dei manifestaretur.
11ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃
12Dixit ergo: Homo quidam nobilis abiit in regionem longinquam accipere sibi regnum, et reverti.
12על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃
13Vocatis autem decem servis suis, dedit eis decem mnas, et ait ad illos: Negotiamini dum venio.
13ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃
14Cives autem ejus oderant eum: et miserunt legationem post illum, dicentes: Nolumus hunc regnare super nos.
14ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃
15Et factum est ut rediret accepto regno: et jussit vocari servos, quibus dedit pecuniam, ut sciret quantum quisque negotiatus esset.
15ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃
16Venit autem primus dicens: Domine, mna tua decem mnas acquisivit.
16ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃
17Et ait illi: Euge bone serve, quia in modico fuisti fidelis, eris potestatem habens super decem civitates.
17ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃
18Et alter venit, dicens: Domine, mna tua fecit quinque mnas.
18ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃
19Et huic ait: Et tu esto super quinque civitates.
19ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃
20Et alter venit, dicens: Domine, ecce mna tua, quam habui repositam in sudario:
20ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃
21timui enim te, quia homo austerus es: tollis quod non posuisti, et metis quod non seminasti.
21מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃
22Dicit ei: De ore tuo te judico, serve nequam. Sciebas quod ego homo austerus sum, tollens quod non posui, et metens quod non seminavi:
22ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃
23et quare non dedisti pecuniam meam ad mensam, ut ego veniens cum usuris utique exegissem illam?
23ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃
24Et astantibus dixit: Auferte ab illo mnam, et date illi qui decem mnas habet.
24ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃
25Et dixerunt ei: Domine, habet decem mnas.
25ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃
26Dico autem vobis, quia omni habenti dabitur, et abundabit: ab eo autem qui non habet, et quod habet auferetur ab eo.
26הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃
27Verumtamen inimicos meos illos, qui noluerunt me regnare super se, adducite huc: et interficite ante me.
27אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
28Et his dictis, præcedebat ascendens Jerosolymam.
28ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃
29Et factum est, cum appropinquasset ad Bethphage et Bethaniam, ad montem qui vocatur Oliveti, misit duos discipulos suos,
29ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃
30dicens: Ite in castellum quod contra est: in quod introëuntes, invenietis pullum asinæ alligatum, cui nemo umquam hominum sedit: solvite illum, et adducite.
30לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃
31Et si quis vos interrogaverit: Quare solvitis? sic dicetis ei: Quia Dominus operam ejus desiderat.
31וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃
32Abierunt autem qui missi erant: et invenerunt, sicut dixit illis, stantem pullum.
32וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃
33Solventibus autem illis pullum, dixerunt domini ejus ad illos: Quid solvitis pullum?
33ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃
34At illi dixerunt: Quia Dominus eum necessarium habet.
34ויאמרו האדון צריך לו׃
35Et duxerunt illum ad Jesum. Et jacentes vestimenta sua supra pullum, imposuerunt Jesum.
35ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃
36Eunte autem illo, substernebant vestimenta sua in via:
36ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃
37et cum appropinquaret jam ad descensum montis Oliveti, cœperunt omnes turbæ discipulorum gaudentes laudare Deum voce magna super omnibus, quas viderant, virtutibus,
37ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃
38dicentes: Benedictus, qui venit rex in nomine Domini: pax in cælo, et gloria in excelsis.
38ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
39Et quidam pharisæorum de turbis dixerunt ad illum: Magister, increpa discipulos tuos.
39ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
40Quibus ipse ait: Dico vobis, quia si hi tacuerint, lapides clamabunt.
40ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
41Et ut appropinquavit, videns civitatem flevit super illam, dicens:
41ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃
42Quia si cognovisses et tu, et quidem in hac die tua, quæ ad pacem tibi: nunc autem abscondita sunt ab oculis tuis.
42לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃
43Quia venient dies in te: et circumdabunt te inimici tui vallo, et circumdabunt te: et coangustabunt te undique:
43כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃
44et ad terram prosternent te, et filios tuos, qui in te sunt, et non relinquent in te lapidem super lapidem: eo quod non cognoveris tempus visitationis tuæ.
44וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃
45Et ingressus in templum, cœpit ejicere vendentes in illo, et ementes,
45ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃
46dicens illis: Scriptum est: Quia domus mea domus orationis est: vos autem fecistis illam speluncam latronum.
46ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃
47Et erat docens quotidie in templo. Principes autem sacerdotum, et scribæ, et princeps plebis quærebant illum perdere:
47ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃
48et non inveniebant quid facerent illi. Omnis enim populus suspensus erat, audiens illum.
48ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.