Lucam 17
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Et ait ad discipulos suos: Impossibile est ut non veniant scandala: væ autem illi per quem veniunt.
1ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃
2Utilius est illi si lapis molaris imponatur circa collum ejus, et projiciatur in mare quam ut scandalizet unum de pusillis istis.
2נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃
3Attendite vobis: Si peccaverit in te frater tuus, increpa illum: et si pœnitentiam egerit, dimitte illi.
3השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃
4Et si septies in die peccaverit in te, et septies in die conversus fuerit ad te, dicens: Pœnitet me, dimitte illi.
4ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃
5Et dixerunt apostoli Domino: Adauge nobis fidem.
5ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃
6Dixit autem Dominus: Si habueritis fidem sicut granum sinapis, dicetis huic arbori moro: Eradicare, et transplantare in mare, et obediet vobis.
6ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃
7Quis autem vestrum habens servum arantem aut pascentem, qui regresso de agro dicat illi: Statim transi, recumbe:
7מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃
8et non dicat ei: Para quod cœnem, et præcinge te, et ministra mihi donec manducem, et bibam, et post hæc tu manducabis, et bibes?
8הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃
9Numquid gratiam habet servo illi, quia fecit quæ ei imperaverat?
9הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃
10non puto. Sic et vos cum feceritis omnia quæ præcepta sunt vobis, dicite: Servi inutiles sumus: quod debuimus facere, fecimus.
10ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃
11Et factum est, dum iret in Jerusalem, transibat per mediam Samariam et Galilæam.
11ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃
12Et cum ingrederetur quoddam castellum, occurrerunt ei decem viri leprosi, qui steterunt a longe:
12ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃
13et levaverunt vocem, dicentes: Jesu præceptor, miserere nostri.
13וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃
14Quos ut vidit, dixit: Ite, ostendite vos sacerdotibus. Et factum est, dum irent, mundati sunt.
14וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃
15Unus autem ex illis, ut vidit quia mundatus est, regressus est, cum magna voce magnificans Deum,
15ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃
16et cecidit in faciem ante pedes ejus, gratias agens: et hic erat Samaritanus.
16ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃
17Respondens autem Jesus, dixit: Nonne decem mundati sunt? et novem ubi sunt?
17ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃
18Non est inventus qui rediret, et daret gloriam Deo, nisi hic alienigena.
18האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃
19Et ait illi: Surge, vade: quia fides tua te salvum fecit.
19ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
20Interrogatus autem a pharisæis: Quando venit regnum Dei? respondens eis, dixit: Non venit regnum Dei cum observatione:
20וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃
21neque dicent: Ecce hic, aut ecce illic. Ecce enim regnum Dei intra vos est.
21ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃
22Et ait ad discipulos suos: Venient dies quando desideretis videre unum diem Filii hominis, et non videbitis.
22ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃
23Et dicent vobis: Ecce hic, et ecce illic. Nolite ire, neque sectemini:
23ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃
24nam, sicut fulgur coruscans de sub cælo in ea quæ sub cælo sunt, fulget: ita erit Filius hominis in die sua.
24כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃
25Primum autem oportet illum multa pati, et reprobari a generatione hac.
25אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃
26Et sicut factum est in diebus Noë, ita erit et in diebus Filii hominis:
26וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃
27edebant et bibebant: uxores ducebant et dabantur ad nuptias, usque in diem, qua intravit Noë in arcam: et venit diluvium, et perdidit omnes.
27אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃
28Similiter sicut factum est in diebus Lot: edebant et bibebant, emebant et vendebant, plantabant et ædificabant:
28וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃
29qua die autem exiit Lot a Sodomis, pluit ignem et sulphur de cælo, et omnes perdidit:
29ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃
30secundum hæc erit qua die Filius hominis revelabitur.
30ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃
31In illa hora, qui fuerit in tecto, et vasa ejus in domo, ne descendat tollere illa: et qui in agro, similiter non redeat retro.
31ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃
32Memores estote uxoris Lot.
32זכרו את אשת לוט׃
33Quicumque quæsierit animam suam salvam facere, perdet illam: et quicumque perdiderit illam, vivificabit eam.
33המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃
34Dico vobis: In illa nocte erunt duo in lecto uno: unus assumetur, et alter relinquetur:
34אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃
35duæ erunt molentes in unum: una assumetur, et altera relinquetur: duo in agro: unus assumetur, et alter relinquetur.
35שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃
36Respondentes dicunt illi: Ubi Domine?
36שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃
37Qui dixit illis: Ubicumque fuerit corpus, illuc congregabuntur et aquilæ.
37ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.