San Lucas 18
Reina-Valera 1909Translation
Reina-Valera 1909
Modern Hebrew Bible
1Y PROPÚSOLES también una parábola sobre que es necesario orar siempre, y no desmayar,
1וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
2Diciendo: Había un juez en una ciudad, el cual ni temía á Dios, ni respetaba á hombre.
2ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
3Había también en aquella ciudad una viuda, la cual venía á él diciendo: Hazme justicia de mi adversario.
3ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃
4Pero él no quiso por algún tiempo; mas después de esto dijo dentro de sí: Aunque ni temo á Dios, ni tengo respeto á hombre,
4וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃
5Todavía, porque esta viuda me es molesta, le haré justicia, porque al fin no venga y me muela.
5אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
6Y dijo el Señor: Oid lo que dice el juez injusto.
6ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃
7¿Y Dios no hará justicia á sus escogidos, que claman á él día y noche, aunque sea longánime acerca de ellos?
7והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
8Os digo que los defenderá presto. Empero cuando el Hijo del hombre viniere, ¿hallará fe en la tierra?
8אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
9Y dijo también á unos que confiaban de sí como justos, y menospreciaban á los otros, esta parábola:
9ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
10Dos hombres subieron al templo á orar: el uno Fariseo, el otro publicano.
10שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
11El Fariseo, en pie, oraba consigo de esta manera: Dios, te doy gracias, que no soy como los otros hombres, ladrones, injustos, adúlteros, ni aun como este publicano;
11ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
12Ayuno dos veces á la semana, doy diezmos de todo lo que poseo.
12אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃
13Mas el publicano estando lejos no quería ni aun alzar los ojos al cielo, sino que hería su pecho, diciendo: Dios, sé propicio á mí pecador.
13והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
14Os digo que éste descendió á su casa justificado antes que el otro; porque cualquiera que se ensalza, será humillado; y el que se humilla, será ensalzado.
14אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
15Y traían á él los niños para que los tocase; lo cual viendo los discípulos les reñían.
15ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
16Mas Jesús llamándolos, dijo: Dejad los niños venir á mí, y no los impidáis; porque de tales es el reino de Dios.
16ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
17De cierto os digo, que cualquiera que no recibiere el reino de Dios como un niño, no entrará en él.
17אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
18Y preguntóle un príncipe, diciendo: Maestro bueno, ¿qué haré para poseer la vida eterna?
18וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
19Y Jesús le dijo: ¿Por qué me llamas bueno? ninguno hay bueno sino sólo Dios.
19ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
20Los mandamientos sabes: No matarás: No adulterarás: No hurtarás: No dirás falso testimonio: Honra á tu padre y á tu madre.
20את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
21Y él dijo: Todas estas cosas he guardado desde mi juventud.
21ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃
22Y Jesús, oído esto, le dijo: Aun te falta una cosa: vende todo lo que tienes, y da á los pobres, y tendrás tesoro en el cielo; y ven, sígueme.
22וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
23Entonces él, oídas estas cosas, se puso muy triste, porque era muy rico.
23ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
24Y viendo Jesús que se había entristecido mucho, dijo: ¡Cuán dificultosamente entrarán en el reino de Dios los que tienen riquezas!
24וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
25Porque más fácil cosa es entrar un camello por el ojo de una aguja, que un rico entrar en el reino de Dios.
25כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
26Y los que lo oían, dijeron: ¿Y quién podrá ser salvo?
26ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
27Y él les dijo: Lo que es imposible para con los hombres, posible es para Dios.
27ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
28Entonces Pedro dijo: He aquí, nosotros hemos dejado las posesiones nuestras, y te hemos seguido.
28ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
29Y él les dijo: De cierto os digo, que nadie hay que haya dejado casa, padres, ó hermanos, ó mujer, ó hijos, por el reino de Dios,
29ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
30Que no haya de recibir mucho más en este tiempo, y en el siglo venidero la vida eterna.
30ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
31Y Jesús, tomando á los doce, les dijo: He aquí subimos á Jerusalem, y serán cumplidas todas las cosas que fueron escritas por los profetas, del Hijo del hombre.
31ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃
32Porque será entregado á las gentes, y será escarnecido, é injuriado, y escupido.
32כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
33Y después que le hubieren azotado, le matarán: mas al tercer día resucitará.
33ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
34Pero ellos nada de estas cosas entendían, y esta palabra les era encubierta, y no entendían lo que se decía.
34והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
35Y aconteció que acercándose él á Jericó, un ciego estaba sentado junto al camino mendigando;
35ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃
36El cual como oyó la gente que pasaba, preguntó qué era aquello.
36וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃
37Y dijéronle que pasaba Jesús Nazareno.
37ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃
38Entonces dió voces, diciendo: Jesús, Hijo de David, ten misericordia de mí.
38ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
39Y los que iban delante, le reñían que callase; mas él clamaba mucho más: Hijo de David, ten misericordia de mí.
39וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
40Jesús entonces parándose, mandó traerle á sí: y como él llegó, le preguntó,
40ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
41Diciendo: ¿Qué quieres que te haga? Y él dijo: Señor, que vea.
41מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
42Y Jesús le dijo: Ve, tu fe te ha hecho salvo.
42ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
43Y luego vió, y le seguía, glorificando á Dios: y todo el pueblo como lo vió, dió á Dios alabanza.
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.